TL;DR
- רפאל מזדהה כגבר טרנס לא-בינארי כבר יותר מ-10 שנים.
- הוא מתמודד עם ציפיות חברתיות מגבריות.
- רפאל נהנה מנשיות ואינו דיספורי.
- מפקפק בזהותו כשפונים אליו במונחים גבריים.
- מחפש תמיכת קהילה עבור תחושותיו.
היייי כולם, אנשים מגניבים שם בחוץ! בואו נדבר על משהו שהיה לי בראש: זהות. שמי רפאל, ואני משתמש בכינויי הגוף He/They. הזדהיתי כגבר טרנס לא-בינארי כבר יותר מעשור, אבל הנה העניין—אני לא מחוץ לארון, אני לא דיספורי, והאמת? אני אוהב את הגוף שלי בדיוק כמו שהוא. אני מתלבש/ת באופן נשי כשאני רוצה, ומבחוץ אני נראה כמו אישה סיסג'נדרית. אז מה הקטע? גם להיות ביסקסואל/ית שמעדיף/ה בעיקר גברים לא בדיוק עוזר. אני תוהה לא פעם אם הבלתי-נראות שלי היא ברכה או קללה.
המסע שלי התחיל ב-Tumblr, שם נתקלתי בוויכוחים העזים בין טרנס-מדיקליסטים לבין חבורת ה“tucute” המופלאה. אתם יודעים, אלה שחוגגים את כל צורות הזהות הטרנסית בלי הלחץ להתאים לנורמות המסורתיות? שם מצאתי את השבט שלי. אבל גם עם הידע הזה, אני לא מצליח להשתחרר מהתחושה שאני לא מספיק טרנסג'נדר—או גבר—כדי שזה באמת יחול עליי.
זה באמת מסע פרוע. אני יודע שאנשים טרנסים שאינם דיספוריים הם תקפים ואהובים, ובכל זאת אני עדיין מרגיש אי-נוחות כשמישהו קורא לי “Sir” או המקבילה שלה בשפת אמי. זה כמו חרב פיפיות. מצד אחד, להיקרא “גבר” הוא מחמאה, אבל מצד שני זה מפעיל בי פחד שאצטרך לגלם את הגבריות הנוקשה שהחברה מצפה ממנה הן מגברים סיס והן מגברים טרנסים.
בואו נהיה כנים: אני לא מנסה להיכנס לקופסה. אני אוהב כשקוראים לי “bro”, “guy” או “dude”, אבל לפעמים זה מרגיש כאילו המונחים האלה לא נועדו לי. זה מבלבל, נכון? האם זה רק כי אני לא רגיל/ה לכך שפונים אליי באופן גברי, או שזה סימן שאני בכלל לא גבר? השאלות האלה מסתחררות לי בראש, ואני מקווה ששיתוף המחשבות שלי יביא קצת נחמה או אפילו פתרונות.
חשוב להתחבר לאחרים שמרגישים אותו דבר. תמיכת קהילה יכולה לעשות הבדל עצום, במיוחד כשמנווטים במורכבויות של זהות. אם אתם שם בחוץ ומרגישים אבודים או מפקפקים במקום שלכם בספקטרום ה-להטב"ק, דעו שאתם לא לבד. כולנו מנסים להבין את זה יחד, צעד מופלא אחד בכל פעם.
למי שמתעניין בסוגיות הרחבות יותר שמשפיעות על הקהילה שלנו, בדקו את אורגון משלמת ביוקר על התעללות בכלא בטרנסים ואת גבר ממיניאפוליס נידון לעונש על הריגת אישה טרנסית. הסיפורים האלה מזכירים לנו את המאבקים המתמשכים ואת החשיבות של סולידריות במאבק שלנו לזכויות ולהכרה.




תגובות (0)
הצטרפו לשיחה