מונדיאל: אוהדים קווירים ניצבים בפני דילמה

TL;DR

• מונדיאל 2026 יוצא לדרך על רקע אתגרים ללהט״ב+.
• אין שחקנים מוצהרים בקבוצות הגברים, בניגוד לנשים.
• בתי גאווה יספקו מרחבים בטוחים לאוהדים.
• החששות לגבי בטיחות וייצוג נמשכים.
• אוהדים בינלאומיים מביעים היסוס לגבי ההגעה.

המונדיאל כבר בפתח, ולמרות שההתרגשות מורגשת באוויר, אוהדי ספורט קווירים נותרים לתמרן בשדה מוקשים של רגשות. הטורניר של 2026 עתיד להציג 48 נבחרות ברחבי ארצות הברית, מקסיקו וקנדה, אבל עבור רבים בקהילת הלהט״ב+, התמיכה בפיפ״א רחוקה מלהיות עניין פשוט.

בואו נדבר דוגרי: היעדר הייצוג של להט״ב+ על המגרש הוא בעיה בולטת לעין. בניגוד למונדיאל הנשים, שמתפאר בשפע של שחקניות מוצהרות, נבחרות הגברים הן שממה עקרה בכל מה שקשור לייצוג קווירי. אף שחקן מוצהר אחד לא ידרוך על המגרש במהלך הטורניר הזה. זו מציאות עצובה שמביאה לידי ביטוי את המאבקים שנחווים בענפי ספורט רבים הנשלטים על ידי גברים.

אבל אל חשש, אוהדים יקרים! השנה צצים בתי גאווה ב-16 ערים מארחות, במטרה ליצור מקלטים בטוחים לאנשי להט״ב+ במהלך הטורניר. המרחבים התוססים הללו יארחו אירועי קהילה, מסיבות צפייה, ויספקו משאבים לאוהדים שרוצים לחגוג את זהותם תוך כדי הנאה מהמשחק היפה. Pride House LA/West Hollywood פותח את החגיגות עם אירוע מרהיב בן ארבעה ימים, הכולל הכול, ממסיבות צפייה ועד הקלטה מיוחדת של פודקאסט עם אלופות מונדיאל הנשים טובין הית' וכריסטן פרס.

עם זאת, ההתרגשות מתמתנת לנוכח המציאות הקשה של העבר. לאחר ששני המונדיאלים האחרונים נערכו ברוסיה ובקטר — מדינות הידועות בעמדותיהן האנטי-להט״ביות — רבים מהאוהדים הקווירים נזהרים בצדק. המשחק ב-26 ביוני בין מצרים לאיראן, שכונה "משחק הגאווה", עורר מחלוקת, לנוכח העובדה ששתי המדינות מפלילות הומוסקסואליות. מדובר במצב מורכב שמשאיר רבים בתחושה שהם לא רצויים ושאינם בטוחים.

אוהדי להט״ב+ מרחבי העולם משמיעים את חששותיהם בקול רם וברור. עם נסיגה בזכויות הקהילה הקווירית בארה״ב וחוקים המכוונים נגד טרנסג'נדרים, רבים שוקלים מחדש את תוכניותיהם להגיע. אזהרות מסע מטעם ארגונים כמו ה-ACLU ו-Amnesty International מזהירות כי מטיילים קווירים עלולים להתמודד עם מכשולים משמעותיים, כולל סיבוכי ויזה המבוססים על המין שיוחס להם בלידה. החשש מפני התעללות או אלימות מוחשי מאוד, וכמה קבוצות, כמו Three Lions Pride של אנגליה, כבר הודיעו שלא יגיעו.

ככל שאנו נערכים למשחקים, קשה שלא להרגיש שילוב של התרגשות וחשש. אמנם אולי אין שחקנים מוצהרים לעודד, אבל יש שפע של אתלטים לוהטים להתפעל מהם. מקיליאן אמבפה ועד מוחמד סלאח, אין ספק שסוכר העיניים שם. אבל השאלה נשארת: האם אוהדים קווירים באמת יכולים להרגיש בטוחים ומוערכים במרחב שהיסטורית דחק אותם לשוליים?

כשהטורניר יתפתח, נקווה שבתי הגאווה ומאמצי הפעילים יסייעו ליצור אווירה מכילה יותר. אחרי הכול, המשחק היפה צריך להיות של כולם, בלי קשר למי הם אוהבים. אז קחו את דגלי הקשת שלכם והתכוננו לעודד — כי גם אם הדרך תהיה רצופה מהמורות, רוח קהילת הלהט״ב+ חזקה מתמיד.