מועמד הרפובליקנים בוויסקונסין תוקף את דגל הגאווה

TL;DR

• טום טיפאני מתנגד לדגל הגאווה בקפיטול של ויסקונסין.
• הוא מתעקש שרק הדגל האמריקאי ודגל המדינה צריכים להתנוסס.
• עמדתו של טיפאני משקפת תחושה רחבה יותר נגד להט״ב.
• פעילי להט״ב טוענים לנראות ולהכרה.
• דגל הגאווה יישאר עד סוף יוני.

במהלך שגרם לרבים לנענע את ראשם, הנציג טום טיפאני, המועמד הרפובליקני הסביר למשרת מושל ויסקונסין, הבהיר בצורה חד־משמעית שהוא רוצה לגרש את דגל פרוגרס פרייד מן הקפיטול של המדינה. טיפאני, המייצג את צפון ויסקונסין, מאמין שרק הדגל האמריקאי ודגל ויסקונסין ראויים להתנופף מעל הבניין, וטוען שהכול נעשה בשם האחדות. אבל בואו נהיה כנים — מדובר כאן יותר בפילוג מאשר בכל דבר אחר.

שעות ספורות לאחר שדגל פרוגרס פרייד הונף כדי לפתוח את חודש הגאווה, טיפאני פנה לרשתות החברתיות כדי לאשרר את התחייבותו בקמפיין להסיר אותו אם יזכה במשרת המושל. "אם אהיה מושל, אנחנו נניף שני דגלים, דגל ארצות הברית ודגל מדינת ויסקונסין, וזהו," הוא הכריז, כאילו עצם נוכחותו של דגל קשת יכולה איכשהו לפרק את המדינה. חדשות מרעישות, טום: גם להט״ביים הם חלק מוויסקונסין.

בהופעה בפודקאסט, הוא ביקר את המושל הדמוקרטי הנוכחי טוני אוורס על כך שהתיר להניף כמה דגלים מעל רכוש המדינה, ואמר, "בואו לא נפרק אותם כפי שהוא עשה." נו, בבקשה. זה לא עניין של פירוק אף אחד; זה עניין של הכרה בעצם קיומם ובזכויותיהם של בני ובנות להט״ב שחיים, עובדים ומשלמים מסים בוויסקונסין. הרטוריקה של טיפאני היא חלק ממגמה שמרנית רחבה יותר ברחבי המדינה, שבה דגלי הגאווה הופכים למטרה במאמץ למחוק נראות להט״בית.

בראיון רדיו במרץ, טיפאני הבהיר את עמדתו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: רק הדגלים האמריקאי והוויסקונסיני צריכים להתנופף בגאווה מעל הקפיטול. הוא לא מדבר רק על דגל הגאווה; הוא מכוון לכל דגל שמייצג גיוון והכלה. זה חלק ממאמץ רחב יותר של שמרנים להגביל הצגת דגלי גאווה במרחבים ציבוריים, כאשר תומכיהם טוענים שרק סמלים רשמיים של המדינה והאומה צריכים להיות מותרים. אבל פעילי להט״ב טוענים שדגלי גאווה אינם הצהרות מפלגתיות; הם אישור לכך שאנשי להט״ב שייכים לקהילות שלהם.

זה לא רק עניין של דגלים. ההיסטוריה של טיפאני מראה התנגדות עקבית לחקיקה למען זכויות להט״ב. הוא הצביע נגד חוק הכבוד לנישואין, שנועד להגן על נישואים חד־מיניים ובין־גזעיים, והוא גם התנגד לחוק השוויון, שביקש להוסיף הגנות מפני אפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית במגוון תחומים. כך שברור לחלוטין היכן הוא עומד.

בעוד דגל הגאווה ממשיך להתנופף מעל הקפיטול לאורך חודש יוני, פעילי להט״ב אינם נסוגים. הם מוכנים להיאבק למען נראות והכרה מול הפוליטיקה המפלגת של טיפאני. המסר ברור: גאווה היא אהבה, קבלה ושייכות, ושום כמות של פוזה פוליטית לא תשנה זאת. אז בואו נשאיר את דגל הקשת הזה מתנוסס גבוה, ויסקונסין. זה לא רק דגל; זהו סמל של חוסן וקהילה.