כאשר סטודנטים קווירים באוניברסיטת ישיבה תבעו את המוסד על אפליה באביב 2021, מבקרים מיהרו לשאול מדוע סטודנטים להט״ב היו בוחרים מלכתחילה באוניברסיטה יהודית אורתודוקסית.
אבל עבור יהודים אורתודוקסים רבים שהם להט״ב, כמו גם עבור מאמינים מדתות אחרות, הזהויות הדתיות שלהם אינן נתונות למשא ומתן בדיוק כמו הזהויות הקוויריות שלהם.
“הרבה אנשים שואלים, למה שמישהו קווירי יישאר אורתודוקסי? זה כאילו לומר, יש קונפליקט במשפחה שלך — למה שלא פשוט תעזוב?” אמרה לרליג'ן ניוז סרוויס רייצ׳ל פריד, בוגרת ישיבה והמנכ״לית של JQY (Jewish Queer Youth), ארגון ללא מטרות רווח התומך בצעירים יהודים אורתודוקסים קווירים.
בכנסיות, בבתי כנסת ובמסגדים, כמו גם במשפחות, לעיתים קרובות מצטטים תורות וטקסטים דתיים כדי לדחות חברי להט״ב, ומאמינים קווירים רבים חשים שאין להם ברירה אלא לעזוב. רבים מהם דוחים בסופו של דבר את הדת כולה; אחרים מוצאים משמעות בקהילות אמונה מקבלות. אבל יש מאמינים דתיים להט״ב שמיישבים חלקים בעצמם שהדוקטרינות של אמונתם מציגות כבלתי תואמים, וממשיכים לשרת ולהתפלל גם במקום שבו הם נחשבים רשמית כמפרים את החוק האלוהי או מנועים מהנהגה.
עבור מדליין מרלט, הישועים היו הראשונים שהראו לה שלהיות אישה טרנסית קווירית וקתולית זה אפשרי.
כשגדלה בטקסס, בבית קתולי אדוק של 10 נפשות, מרלט סיפרה ל-RNS, היא הייתה מתפללת כל לילה שתתעורר למחרת בבוקר בגוף אחר. שנים אחר כך, כסטודנטית במכללת Holy Cross, בית ספר ישועי בווסטר, מסצ׳וסטס, הדיסמורפיה הגופנית לא שככה.
“קיוויתי שהעניין הטרנסי הזה ייעלם, אבל דרך Holy Cross, הישועים הראו לי גוון אחר של הקתוליות. זה היה יותר על ‘אלוהים הוא אהבה’, ופחות על ‘אלה הכללים,’” אמרה מרלט, כיום בת 25 ומתגוררת בבוסטון.
בשיעור בשם “Understanding Jesus,” מרלט אמרה שנתקלה לראשונה ברעיון של ישו רדיקלי ששירת מנודים. “זה הפך למדד שלי בזמן שפירקתי את מה שהאמנתי בו. האם הכלל הזה הוא אוהב? זה מה שעזר לי לבנות מחדש את תחושת הדת שלי כך שתכלול אותי ואת האנשים שלצדי.”
לאחר שסיימה את לימודיה, הצטרפה ל-Dignity USA, ארגון הסברה קתולי להט״ב, שינתה את שמה החוקי והחלה להציג את עצמה כמדליין.
ג׳ודי א׳בריין, פרופסורית לסוציולוגיה באוניברסיטת סיאטל, אמרה שמאמיני הלהט״ב הנוצרים רבים חוו את רגע ה“אהא” של מרלט כשהיא נתקלה בסיפורים על ישו המשרת את מי שבשוליים.
“הם כתבו את עצמם מחדש בתוך העלילה של הנצרות,” אמרה א׳בריין. “במקום להיות החוטאים, או המודרים, הם היו אלה שהכי גילמו את אהבתו של ישו.”
עבור חלקם, החתירה לגרסה מקבלת של אמונתם פירושה לעזוב מאחור את הדת הממוסדת. עבור רנדל ת׳אקר, מורמוני ונשיא לשעבר של Affirmation, ארגון עולמי התומך בחברי להט״ב בכנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים, ההפרדה בין אלוהים לכנסייה הייתה המפתח.
“הייתי אומר שאני מאמץ את אמונתי, אבל לא לגמרי מאמץ את המוסד,” הוא אמר ל-RNS. “זה די קשה בסוג כזה של אמונה, שבה הכול סובב סביב (הכנסייה).” לאורך השנים, ת׳אקר למד להוקיר דוקטרינות שהוא אוהב תוך שהוא זונח תורות מזיקות, מהלך שמאפשר לו לתבוע אמונה ש“מרגישה כאילו היא ב-DNA שלי,” כלשונו.
ג׳ורדן ג׳מיל אחמד, בן 31, נוקט גישה דומה. “אני חושב שלעיתים קרובות דת מאורגנת, לא רק באסלאם, היא דרך להביע כוח פוליטי על אנשים, בעוד שעבורי, הרעיון של אמונה הוא יותר מולד או אינטואיטיבי.”
אחמד הוא מוסלמי שיעי שגדל במשק בית רב-גזעי ורב-אתני במרכז אוהיו. אחרי שנים של התמודדות עם הזהויות הקווירית והמוסלמית שלהם, אחמד הצטרף ל-Queer Muslims of Boston בשנת 2020 ולבסוף התחבר ל-Union Square Halaqa, קבוצה של מוסלמים מודרים שמתכנסים ללמוד אסלאם.
“ההלקה היא המרחב הראשון שבו באמת הגעתי להבנה שלי את הקוויריות ואת המוסלמיות יחד,” אמר אחמד. השפע של האלוהי, לדעת אחמד, לא יכול להיות מוגבל לדיכוטומיה זכר-נקבה. תפיסה רחבה זו של רוחניות אפשרה להם גם לחוות את אלוהים, לדבריהם, בכל דבר — מתפילה ועד קלפי טארוט ועד ריקוד במועדוני גייז.
אבל השינוי הרוחני של אחמד, לא פחות מהזהות המגדרית שלהם, הוביל לגלות מחלק מהמרחבים המוסלמיים. “אני בהחלט בניתי את הקהילה שלי מחוץ למוסדות מסורתיים. אין ממש מסגדים שבהם אני מרגיש/ה בנוח.”
טיילר לפבור, יועץ ופסיכולוג, מצא שמאמינים קווירים יכולים להתמודד עם הדרה בתוך הקשרים דתיים ומחוץ להם. במחקר שפורסם השנה על ידי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, לפבור והמחבר השותף שלו מצאו כי יותר ממחצית ממורמוני הלהט״ב שהשיבו לסקר אמרו שחסרה להם תחושת שייכות בקהילת האמונה שלהם, בקהילת הלהט״ב או בשתיהן.
המאבק להשתייך הוא שמוביל מאמיני להט״ב ליצור מרחבים דתיים קווירים במפורש כמו Affirmation, JQY או Dignity USA, אמר לפבור. “הרבה מהקהילות האלה מספקות חלק מכלי התיאולוגיה שמאמינים קווירים צריכים כדי להישאר בתוך הקהילות השמרניות הללו. הן קבוצה של אנשים שמבינים איך זה כל הזמן להסביר את עצמך לאנשים משני הצדדים.”
הקבוצות הללו לעיתים קרובות חורגות מעבר לתיאולוגיה. במהלך העימות באוניברסיטת ישיבה, JQY התערבה כדי לממן את Pride Alliance, אגודת הסטודנטים בישיבה, לאחר שהאוניברסיטה סירבה. היא גם מפעילה מרכז קבלה שבועי בטיימס סקוור, שבו צעירי להט״ב מקבלים פיצה חינם, נפגשים עם עובדים סוציאליים ומשתתפים בערבי משחקים.
סרחיו גוזמן, המשתייך לסניף עמק סן פרננדו של Dignity USA, קיבל חיזוק מהשתתפותו לאמץ מה שהוא מכנה עמדה של “Hell no, I’m not gonna go” כלפי האמונה הקתולית שהוא אוהב.
לאחר שנים של נדידה פנימה והחוצה מהכנסייה, הנרי אבוטו, נוצרי גאה רווק ונמנע ממין, מצא את דרכו לקהילת Side B — רשת רופפת של נוצרים שמקבלים זהות קווירית אך מאמינים שאלוהים ייעד את המין לנישואים בין גבר לאישה. אבוטו, המשתייך לכנסייה לא-דנומינציונלית בפורט וורת׳, טקסס, בחר בפרישות מינית לפני שמונה שנים כדרך הטובה ביותר עבורו להיות נאמן לעצמו ולאמונתו. כמו רבים ב-Side B, מאז כינו אותו גם חוטא בשל היותו הומו וגם שונא-עצמי בשל בחירתו בפרישות.
ב-2018 נתקל אבוטו ב-Revoice, כנס שנתי של Side B. לפתע, הוא היה מוקף באנשים שהמסעות שלהם שיקפו את שלו. “בלי הקהילה הזאת, ההליכה הרוחנית שלי לא הייתה משגשגת אפילו קרוב לכמה שהיא עכשיו,” אמר אבוטו, שכיום עובד בצוות Revoice.
לא כל האנשים מיישבים בין אמונתם לבין הקוויריות שלהם. מחקר מ-2013 של מרכז המחקר Pew מצא שכמעט מחצית (48%) מאנשי הלהט״ב אינם משויכים לדת — יותר מפי שניים משיעורם בכלל הציבור (20%). שליש ממאמיני הלהט״ב הדתיים דיווחו על קונפליקט בין הנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם לבין אמונותיהם.
אריק רודריגז, פרופסור חבר לפסיכולוגיה באוניברסיטת סיטי של ניו יורק שחקר סוגיות זהות של להט״ב במשך עשרות שנים, אמר שמאמיני להט״ב יכולים לדחות את זהותם הדתית, לנסות למגר או לדכא את הזהות הקווירית שלהם, להפריד בין שתי הזהויות או לשלב ביניהן.
“האנשים שהסתדרו הכי טוב היו אלה שהזדהו כמחוברים, או אלה שהזדהו כחילונים,” הוא אמר. “וזה בלי קשר לשאלה אם מדובר במישהו מרקע נוצרי, יהודי או מוסלמי.”
סוגיית השייכות מסתבכת בגלל המגוון הרחב של עמדות כלפי הכלה של להט״ב, גם כשאמונה מסוימת אינה מאשרת זאת על הנייר. בקטכיזם הקתולי, מעשים הומוסקסואליים נקראים “מעוותים מיסודם”, אבל ב-2019 מצא מרכז המחקר Pew כי 61% מהקתולים אמרו שהם תומכים בנישואים חד-מיניים. ב-2017 דיווח Pew כי 52% מהמוסלמים בארה״ב אמרו שיש לקבל הומוסקסואליות בחברה.
“זה הבעיה של הבחורים בגלימות ובכובעים המצחיקים,” כפי שגוזמן ניסח זאת.
ג׳ף צ׳ו, מחבר “Does Jesus Really Love Me?: A Gay Christian’s Pilgrimage in Search of God in America,” אמר שהתוויות מאשרות-ולא-מאשרות הן פשטניות מדי. צ׳ו נישא לבעלו בכנסייה הרפורמית באמריקה והוא זקן מוסמך שם, אך תהליך ההסמכה שלו, שבדרך כלל נמשך שלוש שנים, נמשך כבר שש עקב הוויכוח הרחב יותר של העדה על הכללת להט״ב.
“פשוט לומר ‘עדה שאינה מאשרת’ עושה עוול למציאות בשטח, שהיא האמת שאנחנו יחידים, זוגות וקהילות שמתמודדים עם הרבה מאוד שטח פוליטי וחברתי מורכב.”
נטלי דרו, אישה טרנסית, מעולם לא ציפתה למצוא את עצמה בקהילה של הכנסייה הרפורמית הנוצרית. ה-CRC, בת-דודה קרובה של ה-RCA, קבעה בקיץ הזה ברמת העדה את התנגדותה למין הומוסקסואלי. אבל דרו לא בוחרת כנסיות לפי השאלה אם הן מאשרות.
“אני לא רוצה להשתייך רק כי יש להם מדיניות רשמית. אני רוצה להרגיש שאני שייכת כי האנשים שם מתייחסים אליי כאילו אני באמת משפחה שלהם. זה יכול היה לקרות בהרבה מקומות. זה פשוט קרה בכנסיית CRC,” אמרה דרו.
לאור התנגדות העדה, הכנסייה של דרו, כמו רבות אחרות, בוחנת מחדש את עתידה ב-CRC. דרו אמרה שהיא לא חלק מהשיחות האלה ולא מעוניינת להיות. היא אוהבת את מחויבות הכנסייה לניסוחים עתיקים ולעבודת צדק חברתי, ומה שבסופו של דבר חשוב הוא שהיא, אשתה וילדיה רצויים שם.
“עבור אנשים להט״ביה שיש שם בחוץ, שנאבקים עכשיו, יש כנסיות שם בחוץ,” היא אמרה ל-RNS. “אתם לא צריכים לוותר על האמונה שלכם כדי להיות מי שאתם.”
תוכן זה נכתב והופק על ידי Religion News Service ומופץ על ידי The Associated Press. RNS ו-AP משתפות פעולה בתכני חדשות דת. RNS אחראית בלעדית לכתבה זו.





תגובות (0)
הצטרפו לשיחה