פעילים ונצואליים אומרים שיש מעט מה לחגוג בחודש הגאווה הזה

קראקס, 28 ביוני (רויטרס) - פעילים בוונצואלה אומרים שיש מעט מה לחגוג בחודש הגאווה של קהילת LGBTI, שלדבריהם מפגרת בדרום אמריקה בתחום החקיקה המגנה על חברי קהילת ה-LGBTI.

וונצואלה עדיין אוסרת נישואים חד-מיניים ואימוץ ילדים בידי זוגות חד-מיניים, בין חוקים אחרים שמדינות מסוימות באזור כמו קולומביה וברזיל מתירות.

הזכות לאי-אפליה על בסיס נטייה מינית כלולה רק בחוקי העבודה, הבנקאות והדיור של המדינה.

אבל פעילים אומרים שאפילו זו כמעט שאינה נאכפת.

"אין לזה השפעה," אמר ג'ובאני פיירמאטיי, בן 54, נשיא Equal Venezuela, או Venezuela Igualitaria, ארגון זכויות LGBTI. "איך אפשר להוכיח שפיטרו אותך בגלל הנטייה המינית שלך?"

LGBTI הוא ראשי תיבות של לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים ואינטרסקס.

הנשיא ניקולס מדורו אמר באוקטובר האחרון כי הוא ישאיר לפרלמנט התומך בממשלה לדון בנישואים חד-מיניים. עד כה לא הונחה על סדר היום החקיקתי שום הצעת חוק בנושא.

טמרה אדריאן, הסגנית הטרנסית הראשונה של ונצואלה, נאבקת בבית המשפט מאז מאי 2004 על מסמכים חדשים לאנשים טרנסים, כגון תעודות זהות ודרכונים עם שמותיהם, אך עדיין לא ניתנה פסיקה. עורכת הדין והפעילה בת ה-67 עדיין מופיעה כטומאס במסמכיה.

אדריאן אמרה כי בין הסיבות לכך שוונצואלה מפגרת אחרי כמה מדינות אחרות באזור נמצאת השפעת הצבא והכנסיות האוונגליסטיות, שני מגזרים שמרניים מסורתית, על הממשלה.

למרות שאין נתונים רשמיים על רצח של אנשים מקהילת LGBTI בוונצואלה, פרויקט Trans Murder Monitoring (TMM) תיעד לפחות 126 מקרי רצח בין 2008 ל-2020.

משרד ההסברה ופרקליטות המדינה לא הגיבו מיד לבקשות לתגובה.

"כן, המדינה מפלה אותנו. אין חוקים שמגנים עלינו," אמר אייסאק אובאלס, בן 28, מורה לדיבור בפני קהל ולשפת גוף.

"עוד יש לנו דרך ארוכה מאוד לעבור (...) אנחנו מדינה שמרנית," אמר איבן מאצ'ין, רקדן בן 29, שלדבריו המשטרה מטרידה אותו לעיתים קרובות, מאשימה אותו בשימוש בסמים ושואלת אם הוא הומו.

חודש הגאווה מציין את ההתקוממות ב-28 ביוני 1969 ב-Stonewall Inn, בר גאה בגריניץ' וילג' במנהטן, כאשר הלקוחות השיבו מלחמה במהלך פשיטת משטרה, מה שהצית את תנועת זכויות ה-LGBTQI המודרנית.