תקציר

  • ג׳ושוע באסט מדבר על הפרעת האכילה שלו בתוכנית The Zach Sang Show.
  • הוא מספר כיצד היא השפיעה על הביטחון שלו במהלך סצנות בלי חולצה.
  • באסט מדגיש את החשיבות של קבלה עצמית.
  • ספר הזיכרונות שלו נוגע במאבקים שלו ובמסע ההחלמה.
  • הוא יצא מהארון כחלק מקהילת להטב"ק בשנת 2021.

ג׳ושוע באסט, כוכב הנעורים של High School Musical: The Musical: The Series של Disney+, פותח כעת על מאבק שרבים יכולים להזדהות איתו אך מעטים מעזים לדבר עליו: הפרעת האכילה שלו. בפרק האחרון של The Zach Sang Show, באסט חשף את ההשפעה של אתגרי בריאותו הנפשית על דימוי הגוף שלו, במיוחד במהלך אותן סצנות מביכות בלי חולצה שמגיעות עם הטריטוריה של כוכב נוער.

בספר הזיכרונות החדש שלו, Rookie: My Public, Private, and Secret Life, שיצא רק בשבוע שעבר, השחקן בן ה-25 משקף את הלחצים שבלגדול תחת אור הזרקורים. "כשאתה נער ונותנים לך את העולם ואת אור הזרקורים, עדיין אין לך תחושת ערך עצמי, ואז אנשים באים ותוקפים את המראה החיצוני שלך, אתה לוקח את זה אישית," חשף באסט, והאיר את המציאות הקשה שאיתה מתמודדים שחקנים צעירים.

תארו לעצמכם שאתם רק בני 17, לוהקו לתפקיד מרכזי, ואז אומרים לכם, "טוב, אתה צריך להוריד את החולצה בשביל הסצנה הזאת." באסט סיפר על הרגעים האלה, והודה: "קשה להגיד דבר כזה למישהו שסובל מדיכאון עמוק." בריאותו הנפשית נדחקה הצידה בזמן שהתמודד עם דיסמורפיה גופנית ועם חוסר ביטחון עצמי, מה שהפך את המחשבה להתפשט מול המצלמה למשימה מאיימת.

"אימונים הפכו אצלי לדבר בעדיפות נמוכה מאוד, וזה אירוני כי אני חושב שאימונים באמת מאוד עוזרים לבריאות הנפש," הוא אמר. ובכל זאת, הלחצים של הוליווד הקשו להתרכז במשהו מלבד הקול המציק בראשו. הוא דאג לאופן שבו הצופים יתפסו את הגוף שלו, דאגה שרבים בקהילת להטב"ק יכולים להזדהות איתה, במיוחד בתעשייה שלעתים קרובות מעדיפה סטנדרטים לא מציאותיים של יופי.

למרות האתגרים, באסט נמצא במסע של ריפוי וקבלה עצמית. "לבשתי את החולצה הזאת היום, והסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי, ‘אוף, ממש הייתי רוצה שהשרוולים יהיו מלאים יותר.’" אבל הוא לומד להתמודד עם המחשבות השליליות האלה בכך שהוא מזכיר לעצמו, "אי אפשר לחכות עד שתגיע למבנה גוף מושלם כדי לאהוב את עצמך." המסר הזה של אהבה עצמית וקבלה חשוב במיוחד עבור צעירים להטב"ק שלעתים קרובות מתמודדים עם מאבקים דומים.

ספר הזיכרונות של באסט לא מתחמק גם מהרגעים האפלים יותר שלו. הוא מדבר בכנות על משבר בריאותי שכמעט הסתיים במוות בשנת 2021, שהוביל אותו להתמכרות לקטמין כדרך להקהות את הכאב. אבל מכל זה הוא יצא עם תחושת עצמי מחודשת ועם מחויבות לאהוב את עצמו במקום שבו הוא נמצא כעת.

המסע שלו הוא תזכורת מעוררת השראה שגם מול מצוקה אפשר למצוא כוח וקבלה. כפי שהוא מייעץ לאחרים שמתמודדים עם דימוי עצמי, "הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא מתוך מקום של אהבה וקבלה של עצמך איפה שאתה נמצא, במקום לבייש את עצמך או להלקות את עצמך על כך שאתה לא במקום שבו רצית להיות." המסר הזה נוגע במיוחד בעולם שלעתים קרובות מפעיל לחץ על אנשים להתאים לאידיאלים מסוימים.

ג׳ושוע באסט ממשיך להיות קול עבור קהילת להטב"ק, לאחר שיצא מהארון בשנת 2021 ושיבח בפומבי דמויות כמו הארי סטיילס. המסע שלו הוא עדות לכוח של פגיעוּת ולחשיבות של מודעות לבריאות הנפש. עבור מי שמתמודד עם בעיות דומות, הסיפור של באסט משמש מגדלור של תקווה ותזכורת לכך שאינך לבד.

לכל מי שמחפש תמיכה בנוגע להפרעות אכילה, חשוב לפנות ולקבל עזרה. זכרו, אתם ראויים לאהבה, בדיוק כפי שאתם.

מה דעתך?
אודות הכותב/ת

ליאם א'קונור

ליאם א'קונור הוא עיתונאי בידור עם כישרון לסיקור ייצוג להט״ב בתקשורת. עם רקע בלימודי קולנוע מ-NYU ותשוקה לסיפור סיפורים, הביקורות והראיונות של ליאם מדגישים את הנוף המשתנה של הייצוג הלהט״בי בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון. ס…

סיפורים נוספים →