הנחיות בתי הספר בבריטניה מחמירות את הכללים לתלמידים טרנסג'נדרים בשירותים, בחדרי הלבשה ובמעבר חברתי

מחלקת החינוך של הממלכה המאוחדת פרסמה הנחיות מעודכנות עבור Keeping Children Safe in Education 2026, או KCSIE, כאשר השינויים אמורים להיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר.

ההנחיות צפויות להגביר את הסיכונים עבור ילדים טרנסיים וילדים שאינם תואמי-מגדר, על ידי הגבלת הגישה למתקנים התואמים לזהות המגדרית שלהם ועל ידי הרתעת תמיכת בתי הספר במעבר חברתי.

בהצהרה שהגיבה לטיוטה מוקדם יותר השנה, The Good Law Project אמר כי הוא מתנגד ל“היבטים רבים” של המדיניות, ובמיוחד לאופן שבו בתי ספר צריכים לטפל בבקשות הקשורות ל“מעבר חברתי.” הקבוצה גם אמרה כי הטיוטה לא הסבירה כיצד בתי הספר אמורים לענות על צורכי התלמידים הטרנסים בשירותים, במתקני ההלבשה ובספורט.

הנחיות בתי הספר החדשות מגיעות לאחר שבית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת קבע בשנה שעברה כי לצורכי חוק השוויון משנת 2010, ההגדרה המשפטית של “אישה” מבוססת על “מין ביולוגי.” לאחר פסק הדין, נציבות השוויון וזכויות האדם פרסמה הנחיות זמניות על הדרת אנשים טרנסיים ממרחבים המיועדים למין אחד, ובהמשך אישרה את התוכנית שלה באומרה שעסקים ומוסדות צריכים למנוע מאנשים טרנסיים שימוש במרחבים המיועדים למין אחד, או להסתכן בכך שמרחבים אלה לא ייחשבו עוד למרחבים המיועדים למין אחד.

KCSIE נועדה להתאים לגישה זו. היא קובעת שילדים טרנסים וילדים השואלים שאלות לגבי מגדר אינם יכולים להשתמש במרחבים התואמים לזהות המגדרית שלהם, גם אם עברו מעבר חברתי.

“בתי ספר אינם רשאים לאפשר לילדים להיכנס לשירותים המיועדים למין הביולוגי הנגדי,” נכתב בהנחיה. היא מוסיפה כי הדבר חל גם כאשר בתי ספר מגיבים לבקשה לתמוך ב“כל מידה של מעבר חברתי” עבור ילד המתלבט לגבי מגדרו.

אותו כלל חל גם על חדרי הלבשה לתלמידים מעל גיל 11. ההנחיה גם אומרת שתלמידים לא צריכים “לחלוק לינה ללילה עם ילד מהמין הביולוגי הנגדי.”

בתי ספר רשאים להציע שירותים לשימוש יחיד אם ילד המתלבט לגבי מגדרו אינו רוצה להשתמש בשירותים המיועדים למין הביולוגי שלו. אך ההנחיה אינה מחייבת בתי ספר לספק אחד כזה. במקום זאת, היא אומרת שבתי ספר ומכללות צריכים לשקול אם הם יכולים להציע מתקן שירותים חלופי, כגון שירותים אישיים סגורים, מבלי לפגוע במתקנים נפרדים לפי מין.

המדיניות אומרת שכל סידור חלופי לא יפגע ב“בטיחות, בנוחות, בפרטיות או בכבוד של הילד, או של כל ילד אחר.”

בנוגע למעבר חברתי, ההנחיה מייעצת לצוות שלא לתמוך בו ומציינת חששות שהועלו במסגרת Cass Review. היא קובעת שורה של תנאים מוקדמים לפני שאנשי צוות בית הספר יכולים לתמוך בבקשת ילד.

היא אומרת כי “יש לשתף את ההורים והמטפלים באופן פעיל ויש לייחס חשיבות לדעותיהם.” ניסוח זה שקול למדיניות של חשיפה כפויה במקרים שבהם משפחתו של הילד אינה תומכת בו, דבר שעלול לסכן ילדים טרנסים.

ההנחיה מאפשרת “נסיבות נדירות” שבהן שיתוף הורים ומטפלים עלול ליצור “סיכון גדול יותר,” אך היא מעבירה את ההחלטה הזו לידי מנהלי בתי הספר.

היא גם מבהירה כי אין חובה להיענות לבקשת הילד. ההנחיה אומרת שכאשר שוקלים תמיכה במעבר חברתי, על בתי הספר להחליט מהו טובת הילד ושאר הילדים, וכי החלטה על מעבר חברתי “עשויה שלא להיות זהה לרצונותיו של הילד.”

עבור ילדים צעירים יותר, נאמר בה כי תמיכה במעבר חברתי צריכה להיות “בהסכמה רק לעיתים נדירות מאוד.”

עבור “ילדים לפני גיל ההתבגרות,” ההנחיה אומרת שיש לשלב קלט קליני כחלק מתהליך קבלת ההחלטות, וכי הדבר צריך לכלול ייעוץ על הסיכונים והיתרונות של מעבר חברתי כהתערבות מתוכננת, תוך שימוש בראיות הטובות ביותר הזמינות. היא מוסיפה כי זהו אינו תפקיד שצוות בית הספר יכול לבצע ללא הכשרה קלינית מתאימה.

ההנחיה מתוכננת להיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר.