ירושלים (AP) — הקואליציה היוצאת של ישראל הייתה המגוונת ביותר בתולדות המדינה, והביאה עמה שורה של מדיניות פרוגרסיבית בנושאי סביבה, סוגיות להט״ב ומימון למיעוט הערבי במדינה.
אבל כעת, עוד לפני שנכנסה לתפקיד, הקואליציה החדשה הצפויה של ישראל — גברית ברובה, דתית וימנית — מבטיחה לסגת מהרבה מההישגים של קודמתה, ומעוררת דאגה בקרב פעילים וליברלים באשר לכיוון שאליו צועדת המדינה.
אם ההבטחות יתממשו, ייתכן שמס על פלסטיק חד-פעמי המזיק לסביבה יבוטל. הגנות חדשות על ישראלים הומואים עשויות להתהפך, ותקציבים נדיבים למגזר הערבי, שסבל מהזנחה ממושכת, עלולים להיחתך.
הקואליציה היוצאת החזיקה מעמד קצת יותר משנה והתפרקה בשל מחלוקות סביב הפלסטינים — אף כי בסוגיה זו, מדיניותה נותרה ברובה ללא שינוי לעומת ממשלות קודמות וקשות-קו.
אך לאחר 12 שנות שלטון של בנימין נתניהו, פעילים אומרים שהיא הביאה אנרגיה חיובית לכנסת, והתקדמה בנושאים שלדבריהם הוזנחו במידה רבה במהלך שלטונו הארוך. כעת, כשהסתבר שנתניהו עומד לשוב לתפקיד ראש מה שצפויה להיות הממשלה הימנית ביותר בתולדות המדינה, גוברים החששות שכל זאת יישמט.
“בממשלה האחרונה ... השיח הציבורי היה של זכויות ושוויון ושל סיום האפליה,” אמרה הילה פאר, יו״רית אגודה — האגודה למען הלהט״ב בישראל.
מה שהם שומעים כעת, אמרה פאר, “זה שיח של פחד.”
הבחירות בישראל ב-1 בנובמבר פתחו את הדרך לשובו של נתניהו, כשהוא נתמך ברוב יציב עם בעלי ברית לאומנים-קיצוניים ואולטרה-אורתודוקסים, ובהם חבר הכנסת הקיצוני איתמר בן-גביר. נתניהו צפוי להשלים בשבועות הקרובים את המשא ומתן להקמת קואליציה חדשה.
כדי להרגיע את שותפיו, נתניהו צפוי להיענות לרבות מדרישותיהם, השונות מאוד מאלה שקידמה הממשלה היוצאת. חששות הליברלים מתעצמים בשל כוונת הקואליציה להחליש את בית המשפט העליון — לעיתים הערוץ האחרון לסעד עבור קבוצות מיעוט.
נתניהו מנסה לפטור את החששות, ואומר שהם עולים בכל פעם שהוא נבחר ומתבדות במהירות. תומכיו טוענים שהדאגות הן תוצאה של קמפיין הפחדה מצד יריביו.
“לא נאפשר לפגוע באיש, לא בזכויות היסוד שלו ולא בחירויותיו האישיות,” אמר מיקי זוהר, חבר כנסת בכיר בליכוד ומקורבו של נתניהו, ל-The Associated Press.
הקואליציה שהדיחה את נתניהו בשנה שעברה הורכבה משמונה מפלגות שונות מבחינה אידיאולוגית, ממפלגות יוניות התומכות במדינה פלסטינית ועד מפלגות לאומניות שאינן תומכות בכך, לצד סיעות מרכז ולראשונה גם מפלגה איסלאמית-ערבית קטנה.
הקואליציה הסכימה לעקוף נושאים מפלגים כגון עצמאות פלסטינית, והתמקדה במקום זאת בנושאים חברתיים, ובהם הסביבה ותחבורה ציבורית. המדיניות כלפי הפלסטינים כמעט לא השתנתה. הצבא ביצע פשיטות יומיומיות בגדה המערבית הכבושה ומבצע קצר נגד חמושים ברצועת עזה. בניית התנחלויות בגדה המערבית האיצה קדימה.
בעוד הרוב הזעום של הקואליציה היוצאת מנע שינויי מדיניות גדולים, פעילים אומרים שהממשלה התקדמה בצעדים קטנים אך משמעותיים.
בנושא הסביבה, הוטלו מסים על פלסטיק חד-פעמי, והתקדם חוק אקלים. בנושא זכויות להט״ב, בוטל האיסור על תרומות דם מגברים הומואים, נעשו צעדים לפישוט הגישה לניתוח לשינוי מין, וננקטה עמדה ברורה נגד “טיפול המרה”, הפרקטיקה שהופרכה מדעית של שימוש בטיפול כדי “להמיר” אנשים להט״ביים להטרוסקסואליות או לציפיות מגדריות מסורתיות.
הממשלה הטילה מס על משקאות ממותקים ואישרה מימון של מיליארדי דולרים למיעוט הפלסטיני במדינה, והבטיחה יותר כספים מאשר בתקציב קודם שאושר לפני כמה שנים תחת נתניהו. היא נקטה צעדים לעידוד פלורליזם דתי, כשהעבירה רפורמה בתהליך ההכשר הכשר במדינה.
מעבר לשילובה של מפלגה ערבית, שר הבריאות ניצן הורוביץ בקואליציה הוא הומו מוצהר וכמחצית מחברי הקואליציה ושליש מהשרים היו נשים.
תדמית ההכלה הזו עומדת להשתנות באופן דרמטי.
רק תשע מתוך 64 החברים בקואליציה הצפויה של נתניהו הן נשים. מפלגות חרדיות, המהוות שתיים מתוך ארבע מפלגות הקואליציה, אינן מאפשרות כלל שילוב של חברות כנסת. בקואליציה הצפויה אין חברים ערבים. היא צפויה לכלול חבר כנסת הומו מוצהר אחד, אך הרקורד שלו מראה שאינו מתמקד בסוגיות להט״ב.
“חלקים גדולים מהאומה יחושו שאין להם קשר או השפעה בממשלה הנכנסת,” אמר אסף שפירא, ממכון החשיבה המכון הישראלי לדמוקרטיה, וציין שהיעדר ייצוג משפיע ישירות על סדר היום החקיקתי.
חברי הקואליציה הנכנסת כבר זיהו מדיניות שהם מתכננים לבטל.
חברי מפלגת הציונות הדתית מהימין הקיצוני, שחלקם מתנגדים בגלוי ללהט״ב, צפויים לאתגר זכויות מסוימות. חבר הכנסת הנכנס אבי מעוז אמר שהוא רוצה שיתקיימו “בדיקה” של החוקיות של מצעדי הגאווה הרועשים של ישראל.
האיום — אף כי סביר שהמצעדים יימשכו — הפחיד ישראלים רבים.
המפלגות החרדיות מתנגדות למס על פלסטיק חד-פעמי. הן רואות בו צעד שמכוון לבוחריהן, שבמשפחותיהם הגדולות נוטים להשתמש בצלחות וסכו״ם חד-פעמיים כדי להימנע מהדחת ערימות גדולות של כלים. גם מס על משקאות ממותקים נמצא על הכוונת, מה שמדאיג איגודי רופאים שאומרים שהמס מקדם בריאות הציבור.
נתניהו, שהוא חילוני ומגיע מרקע חברתי-ליברלי, צפוי לשמש חיץ מול כמה מהגורמים הקיצוניים יותר בקואליציה שלו, לפי שפירא.
אבל עדיין צפוי שהוא ייענה לחלק ניכר מדרישותיהם בתמורה לרפורמות משפטיות שעשויות להקפיא לצמיתות את משפט השחיתות שלו או לגרום לו להיעלם לחלוטין.
מבקרים מזהירים שסדרי העדיפויות של הממשלה הבאה — יחד עם הסיכוי הממשי מאוד שבית המשפט העליון לא יהיה עוד מגדלור לאתגר חוקים מפלים — הם פצצה מתקתקת לדמוקרטיה של ישראל.
“שחיתות אנדמית, הפרות זכויות אדם, ריסון זכויות מיעוטים, שחיקה בהישגי הקהילה הלהט״בית שנרכשו בעמל רב והשתלטות המיעוט החרדי על קופת המדינה — כל אלה הם איומים מוחשיים,” כתב הפרשן בן כספית ב-Al-Monitor, אתר חדשות אזורי.
“הם כבר אינם תרחישים קודרים אלא פרויקטים בהתהוות,” הוסיף.
תגובות (0)
הצטרפו לשיחה