נתניהו של ישראל ממשיך קדימה עם הרפורמה המשפטית למרות הזעם

תל אביב, ישראל (AP) — ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר ביום ראשון כי ממשלתו מתכננת להמשיך קדימה עם רפורמה מקיפה במערכת המשפט של המדינה, למרות ביקורת חריפה מצד בכירים משפטיים והפגנות נגד השינויים שהביאו עשרות אלפי אנשים.

נתניהו, העומד לדין על שחיתות, הפך את השינויים המשפטיים למוקד סדר היום של ממשלתו החדשה, וההתנגדות הגוברת להם מציבה בפני המנהיג הישראלי אתגר מוקדם. מתנגדיו אומרים שהשינויים עשויים לסייע לנתניהו לחמוק מהרשעה במשפט השחיתות שלו, או לגרום לכך שהתיק ייעלם לגמרי.

הרפורמה תחליש את כוחו של בית המשפט העליון, ותעניק למחוקקים את היכולת לחוקק חוקים שבית המשפט פסל ברוב רגיל, וכן תעניק לממשלה כוח רב יותר על מינוי שופטים ותגביל את עצמאותם של היועצים המשפטיים של הממשלה.

השינויים המוצעים עוררו זעם מצד בכירת השופטים בבית המשפט העליון, שביקורתה החריגה כינתה את הרפורמה “מתקפה חסרת רסן על מערכת המשפט”. גם היועצת המשפטית לממשלה התבטאה נגד התוכנית, וכך גם רבים מקודמיה, ועשרות אלפים הפגינו נגד השינויים המוצעים בתל אביב בשבת.

למרות ההתנגדות, נתניהו אמר בישיבת הקבינט שלו כי הבוחרים הצביעו בבחירות בנובמבר בעד הבטחת הבחירות שלו לרפורמה במערכת המשפט.

“נסיים את חקיקת הרפורמות באופן שיתקן את מה שדורש תיקון, יגן לחלוטין על זכויות הפרט וישיב את אמון הציבור במערכת המשפט שזקוקה כל כך לרפורמה הזו,” אמר נתניהו.

סקר שפורסם ביום ראשון הציג תמונה מורכבת יותר.

הסקר מצא כי 58% מהישראלים מאמינים שלבית המשפט העליון צריכה להיות הסמכות לבטל חוקים שעברו בפרלמנט אם הם מתנגשים עם עקרונות דמוקרטיים. הסקר, שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה באוקטובר, ממש לפני הבחירות, שאל 1,092 אנשים ושולי השגיאה שלו עמדו על 2.8%.

הסקר היה חלק ממדד הדמוקרטיה הישראלית השנתי של המכון, שאינו מפלגתי. עם זאת, אותו סקר מצא כי אמון הציבור של יהודים ישראלים בבית המשפט העליון ירד ל-42% בשנה שעברה, לעומת ממוצע רב-שנתי של 59.5%. האמון בפרלמנט עמד על 18.5% בלבד, נכתב. רמות האמון היו מעט נמוכות יותר בקרב המיעוט הערבי במדינה.

בעבר היו קריאות לרפורמה במערכת המשפט של ישראל, שקיבלה משקל רב יותר בשנות ה-90 ומאז נחשבה בעיני מבקרים כמתערבת מדי בתהליך החקיקה. אך השינויים מרחיקי הלכת שביקש שר המשפטים של נתניהו עוררו אזהרה בקרב מתנגדים, הרואים בהם מכת מוות למערכת האיזונים והבלמים של ישראל, ובהתאם לכך גם ליסודות הדמוקרטיים שלה.

נתניהו ובעלי בריתו רואים בשינויים דרך להקל על תהליך המשילות ולכוונן מחדש את מה שלדבריהם הוא חוסר איזון בין הרשות המבצעת לרשות השופטת במדינה.

השינויים המוצעים, שהונחו על השולחן שבועות לאחר השבעת הממשלה, חשפו עד כמה החברה הישראלית מקוטבת עמוקות, קרועה בין שימור האידיאלים הליברליים והדמוקרטיים של המדינה או התרחקות מהם. הם גם הראו עד כמה מהר ממשלתה של המדינה, הימנית ביותר אי פעם, נחושה לקדם את מדיניותה, שרבות ממנה עוררו ביקורת, כולל מצד חוגים בלתי צפויים.

נתניהו עומד בראש ממשלה של מפלגות אולטרה-לאומניות ואולטרה-אורתודוקסיות, אשר לעיתים בעבר ראו את סדר היום שלהן מסוכל על ידי החלטות בית המשפט העליון או על ידי חוות דעת לא חיוביות מצד יועצים משפטיים של הממשלה. הדבר גרם להם לוודא שהשינויים המשפטיים יהיו בראש סדר העדיפויות במהלך המשא ומתן להרכבת הממשלה. נתניהו, ששאף לשוב לשלטון בצל משפט השחיתות שלו, נראה נדיב כלפי שותפיו לשיחות.

בין הוויתורים הללו הייתה הבטחה למנות את אבי מעוז, העומד בראש מפלגה קטנה, רדיקלית, דתית ואולטרה-לאומית, שהשמיע שוב ושוב רטוריקה אנטי-להטב"ק, לאחראי על תוכניות חינוכיות מסוימות. הקבינט אישר את ההתחייבות ביום ראשון, למרות זעם מצד ראשי ערים והורים ישראלים כאשר היא נדונה לראשונה.

נשיא ישראל יצחק הרצוג, שבדרך כלל מחזיק בתפקיד סמלי ברובו, התערב כדי לגשר על הפער סביב השינויים במערכת המשפט. בהצהרה אמר הרצוג כי הוא פועל למנוע “משבר חוקתי היסטורי” בסדרת פגישות עם אישים פוליטיים. מאות אנשים הפגינו מחוץ לביתו בירושלים בשבת.

נתניהו טען כי הרפורמה תתבצע בזהירות ותחת פיקוח פרלמנטרי.