בנוף שנראה לכאורה מנוגד של ניו המפשייר, שם המוטו "לחיות חופשי או למות" מהדהד, חל בחודשים האחרונים שינוי מדאיג. אף שהיא מוקפת באזורים ליברליים יותר בחוף המזרחי, המדינה חוותה עלייה ברוח שמרנית, במיוחד בכל הנוגע לזכויות להט"ב.

לאחרונה הופנתה תשומת הלב אל רון דה-סנטיס, מושל פלורידה השמרן באדיקות, כאשר חשף את רשימת התומכים שלו. בין השמות היה ג'ו ארמסטרונג, פוליטיקאי הומו מוצהר, שמזוהה באופן מזעזע עם דה-סנטיס ועם מדיניותו החריפה נגד הומואים ונגד טרנס. גילוי זה עורר גלי הלם בקהילה.

למצוקה מוסיף ההצבעה הצפויה על SB 272, שכונתה בידי הרפובליקנים "חוק זכויות ההורים". חקיקה שנויה במחלוקת זו, שקיבלה לאחרונה תמיכה מצד הרפובליקנים של Log Cabin, תחייב למעשה מורים לחשוף בפני משפחותיהם את הזהות הטרנסג'נדרית של תלמידים, ובכך עלולה לחשוף אותם להשלכות חמורות, כולל אלימות. הסנאטור הרפובליקני דן איניס, גם הוא רפובליקני הומו מוצהר מ-Log Cabin התומך בדה-סנטיס, הצדיק את המהלך באומרו שלעתים הורים זכאים לדעת אם ילדם "נמצא בתהליך שינוי מגדר הנראה לעין בבית הספר או נראה לעין כהומו."

במקביל, ניו המפשייר הייתה עדה להסרתו של לוח הנצחה היסטורי לכבוד אליזבת גורלי פלין, פעילה פמיניסטית ומנהיגת המפלגה הקומוניסטית, שבועיים בלבד לאחר שהוצב. מעשה זה העמיק עוד יותר את החששות לגבי עמדתה הפרוגרסיבית של המדינה.

אף שניו המפשייר מעולם לא הייתה בחזית המדינות הפרוגרסיביות, המגמה המדאיגה של מחוקקים הומואים שמרנים המצביעים נגד הגנות לטרנס מציירת תמונה קודרת עוד יותר. כבר בדצמבר, הרפובליקנים בניו המפשייר הציגו הצעת חוק שמטרתה לכפות שינוי מגדרי על ילדים ומבוגרים טרנסג'נדרים. כעת, HB 417, המסווגת על פי החוק שינוי מגדרי כהתעללות בילדים, ממשיכה להתקדם, ומטילה צל על מחויבות המדינה לשוויון.

מה שהופך את המצב למטריד אף יותר הוא שמי שתומכים במדיניות האנטי-טרנס הזו הם עצמם הומואים. עצם הנוכחות של סתירה עצמית כזו מעוררת לא רק הרמת גבות אלא גם חששות אמיתיים בנוגע להשלכות המסוכנות של מעשיהם.

בעוד ניו המפשייר מתמודדת עם השינוי המטריד הזה בנוף הפוליטי שלה, המאבק למען זכויות להט"ב נותר נושא דחוף וחיוני. השאלה מרחפת: האם המדינה תמצא דרך ליישב בין האתוס ההיסטורי שלה של חירות לבין הצורך בהכללה ובשוויון זכויות לכל אזרחיה?

מה דעתך?
אודות הכותב/ת

The Pink Times

author.admin.bio

סיפורים נוספים →