בקצרה

  • Catch One של ג'ול הפך למקלט עבור קהילות קוויריות שחורות.
  • הסרט התיעודי מדגיש את השפעתה של ג'ול במהלך משבר האיידס.
  • Catch One התפתח מדיסקו למוסד תרבותי.
  • ג'ול בנתה מערכות תמיכה קהילתיות כשאחרים הפנו עורף.
  • הסרט כולל הופעות של ידוענים וצילומי ארכיון עשירים.

בלב לוס אנג'לס, מועדון לילה אחד בלט כמגדלור של תקווה וקבלה בתקופה שבה נראה היה שהעולם נחוש להדיר. ג'ול ת'איס-וויליאמס, בעלת החזון שמאחורי Catch One, הפכה דיסקו פשוט לקו הצלה עבור קהילות קוויריות שחורות. המועדון, שנפתח ב-1973, היה הרבה יותר ממקום חיי לילה; הוא היה מקלט, מוסד תרבותי ומקום מפגש תוסס שקיבל בברכה את כולם, ממדונה ועד שרון סטון.

כאשר הבמאית סי פיץ' התעמקה בחייה של האישה המדהימה הזו עבור הסרט התיעודי Jewel's Catch One, היא נתקלה במציאות מזעזעת: "כמעט אין שום דבר על האישה הזו ברשת. תארו לעצמכם," שיתפה פיץ' במהלך ראיון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של פרובינסטאון. מה שהחל כפרופיל קצר הפך במהירות לסרט תיעודי באורך מלא, החוגג את חייה המופלאים של ג'ול ואת הקהילה שטיפחה.

ביוני הזה, כשהסרט זוכה להפצה מחודשת לרגל חודש הגאווה, הוא משמש תזכורת מרגשת למורשתה של ג'ול, במיוחד לקראת יום השנה הראשון למותה ב-7 ביולי 2025. העיתוי לא יכול היה להיות מתאים יותר, שכן הוא חופף גם לחודש הגאווה וגם ל-Juneteenth, ומבליט את נקודת המפגש בין שמחה וחוסן קוויריים שחורים.

Catch One של ג'ול לא היה רק מועדון לילה; זו הייתה מערכת אקולוגית של תמיכה. פיץ' ציינה, "היה לה את המועדון, הייתה לה מסעדה טבעונית למטה, ולידה יש את מרפאת הבריאות ללא מטרות רווח." ג'ול לא הייתה רק יזמית; היא הייתה מנהיגה קהילתית, שפעלה בהתאם לצרכים ולא רדפה אחרי רווחים. בתקופה שבה חיי הלילה של לוס אנג'לס היו מופרדים מאוד, היא פתחה את דלתותיה לכולם ויצרה מרחב שבו כל אחד היה רצוי.

במהלך משבר האיידס ההרסני, כאשר מקומות רבים סירבו לקבל את הנפגעים, ג'ול עשתה את ההפך. "היא הייתה הופכת את מגרש החניה למטבח מרקים," אמרה פיץ', וסיפרה כיצד ג'ול גייסה את הקהילה כדי לספק ארוחות ותמיכה לנזקקים. "זו הייתה תקופה כואבת מאוד עבור ג'ול. הרבה מהלקוחות והחברים שלה פשוט מתו, ובכל זאת היא עדיין התגייסה ועזרה להם בכל דרך שיכלה לחשוב עליה." ג'ול הפכה לדמות אם עבור אינספור אנשים, והוכיחה שאהבה וקהילה יכולות לשגשג גם בזמנים האפלים ביותר.

הסרט התיעודי לוכד את מהותה של ההיסטוריה התוססת הזו באמצעות צילומי ארכיון עשירים, תצלומים וסיפורים אישיים. פיץ' הדגישה את החשיבות שבשימור המורשת הזו, וציינה שרבות מתחרויות ה-ballroom שמופיעות בסרט שימשו גם לגיוס תרומות למאבק באיידס, ומבליטות פרק של התנגדות קווירית שלעיתים קרובות נותר מחוץ לשיח. "הנשפים האלה שגייסו כסף למשבר האיידס, זה היה כל כך חשוב," היא אמרה.

השפעתה של ג'ול חרגה מעבר למועדון הלילה שלה. היא בנתה מערכות תמיכה כאשר משאבים מיינסטרימיים כשלו בהגעה לקהילות להטב"ק שחורות. "הכספים לא זרמו למטה אל הקהילה שלה," הסבירה פיץ', מה שהוביל את ג'ול ליצור אפיקי סיוע משלה. המחויבות שלה להכלה ולבניית קהילה היא שהפכה את Catch One ליוצא דופן.

כשאנו חוגגים את מורשתה של ג'ול ת'איס-וויליאמס ואת פתיחתו המחודשת של המועדון האיקוני שלה, אנו נזכרים בכוחה של קהילה ובחשיבות של השארת הדלתות פתוחות לכולם. Jewel's Catch One אינו רק מבט לאחור על מוסד אהוב; הוא קריאה לפעולה לכולנו לבנות מרחבים מכילים שבהם אף אחד אינו נשאר בחוץ. במילותיה של פיץ', "הדלתות פתוחות בפני כולם." זה רעיון פשוט, אך כזה שמהדהד עמוקות בעולם של ימינו.

Jewel's Catch One זמין כעת להשכרה או לרכישה בפלטפורמות וידאו על פי דרישה ב-HD דיגיטלי, בכבלים ובלוויין ברחבי צפון אמריקה באמצעות Freestyle Digital Media. אל תפספסו את ההזדמנות לחזות בסיפור העוצמתי הזה של חוסן ואהבה מול מצוקה.

מה דעתך?
אודות הכותב/ת

אמילי צ'ן

אמילי צ'ן היא עיתונאית פיננסית המתמחה במגמות כלכליות המשפיעות על קהילת הלהט״ב. עם רקע בכלכלה מ-MIT ותודעה אנליטית חדה, אמילי מציעה נקודת מבט ייחודית על חדשות פיננסיות, ומתמקדת באופן שבו מדיניות פיסקלית משפיעה על יחידים…

סיפורים נוספים →