המוזיקה של בוני טיילר והזיכרון הקווירי, נזכרים במאמר מחווה חדש

מאמר דעה חדש מתבונן במקומה של בוני טיילר בחיים הקוויריים, ומתאר את שיריה כחלק מהפסקול הרגשי של גברים הומואים רבים שהגיעו לבגרות בשנות ה-80.

הקטע נפתח בכך שהכותב מגיב לחדשות על מותה של טיילר וממסגר את האובדן הזה כמשהו אישי, לא בגלל קשר ישיר, אלא משום שהמוזיקה שלה נקשרה להיסטוריה האישית שלו. במשך יותר מארבעה עשורים, הוא כותב, “Total Eclipse of the Heart” ו-“Holding Out for a Hero” של טיילר נשארו בסבב האימונים שלו.

הוא נזכר בהאזנה ל-Faster Than the Speed of Night ב-Sony Walkman כנער שניסה להבין מה פירוש להיות הומו בתקופה שבה כמעט לא הייתה לכך שפה. מאוחר יותר, “Holding Out for a Hero”, מתוך הפסקול של Footloose, הפך להמנון מועדונים בזמן שנע בין הסתרה, תשוקה והצורך בשחרור.

המאמר גם קושר את המוזיקה של טיילר למשבר האיידס, ואומר שהשירים קיבלו משמעות חדשה ככל שהאבל הצטבר, ושנהפכו למקום שבו אפשר היה לבטא אובדן בקול.

מעבר לזיכרון האישי, הכותב טוען שטיילר התקבלה בהרחבה במרחבים של להטב"ק. הוא מציין את הופעותיה במועדון הגאה של ניו יורק The Saint, את חיי המדף הארוכים של השיר במועדונים גאים משני עברי האוקיינוס האטלנטי, ואת דבריה שלפיהם אחיינה אמר לה שהוא לא הפסיק להתנגן על רחבת הריקודים.

הוא גם אומר שטיילר תמכה בשוויון ל-להטב"ק ודיברה בגלוי על בני משפחה משלה שהם להטב"ק, ומסכם שהיא הייתה “אחת משלנו”. המאמר מסתיים בחיבור בין קולה לבין חוסן, שמחה וזיכרון קווירי.

מה המאמר אומר על המורשת שלה

• השירים של טיילר מתוארים כמניעים, אך גם אישיים מאוד למאזינים שהיו בארון או שהגיעו לבגרות בשנות ה-80.
• הכותב אומר שקולה נשא גם שמחה וגם כאב, מה שהפך אותו למשמעותי במיוחד במועדונים גאים.
• התמיכה שלה בשוויון ל-להטב"ק מוצגת כחלק מהסיבה לכך שהיא הדהדה כל כך חזק עם הקהילה.

הקטע הוא טור דעה וכולל את ההערה הסטנדרטית של הפרסום שלפיה הדעות המובעות בסיפורי Voices הן של כותבי האורח, בעלי הטורים והעורכים.