הכירו את הכוריאוגרף שמאחורי הקסם של מרילין

TL;DR

• ג'ק קול היה כוריאוגרף הומו פורץ דרך עבור מרילין מונרו.
• הביוגרפיה החדשה שלו חושפת גם את גאוניותו וגם את מאבקיו.
• עבודתו של קול ערערה נורמות חברתיות במחול ובתרבות.
• הוא השפיע על רקדנים מפורסמים רבים אך נותר בצל.
• הספר מדגיש את חייו האישיים המורכבים ואת מורשתו.

כשאתם חושבים על מרילין מונרו, מה עולה לכם בראש? החיוך החושני, הבוב הבלונדיני האיקוני, או אולי הביצוע הבלתי נשכח של "Diamonds Are a Girl's Best Friend"? אבל מאחורי הרגעים המהפנטים האלה עומד שם שמגיע לו להיות נחגג לא פחות מהכוכבת עצמה: ג'ק קול. הכוריאוגרף ההומו המופלא הזה היה המוח מאחורי כמה ממספרי המחול האיקוניים ביותר של מונרו, וביוגרפיה חדשה סוף סוף מעניקה לו את אור הזרקורים שהוא כל כך ראוי לו.

ב-Jazzed: Jack Cole and Twentieth-Century American Dance, מבקרת המחול דברה לוין לוקחת אותנו למסע דרך חייו של הדמות המבריקה אך המורכבת הזו. גם אם מעולם לא ראיתם סרט של מרילין מונרו, סביר להניח שנתקלתם בקטעים מההופעות האגדיות שלה, ואולי לא הבנתם שהגאון שמאחורי התנועות האלה היה גבר קווירי שחולל מהפכה במחול בהוליווד.

לוין עצמה הוכתה בתדהמה כשהבינה את השפעתו של קול לאחר שהשתתפה בהקרנה של Gentlemen Prefer Blondes ב-2008. "יש תחושה ששחקנים פשוט פורצים לריקוד בכוחות עצמם, ולעיתים נדירות עוצרים וחושבים שכוריאוגרף חיבר את התנועה," היא משקפת. לאחר מפגש מקרי עם הקולנוען קנת אנגר, שדחק בה לחקור את סיפורו של קול, לוין נשבתה ברעיון לחשוף את שכבותיו של האמן המרתק הזה.

ג'ק קול לא היה רק הצלחה חד-פעמית; הוא כוריאוגרף כמה מהופעותיה של מונרו, כולל סצנות ב-There's No Business Like Show Business וב-Some Like It Hot. אפשר לראות את השפעתו ביצירותיהם של אגדות מחול כמו בוב פוסי וג'רום רובינס, אך תרומותיו הוצלו לעיתים קרובות על ידי הכוכבים עצמם שסייע להאיר. מחקרה של לוין חושף שקול התמודד עם אתגרים רבים, כולל מאבקי בריאות נפש, התמכרות, וההומופוביה הנפוצה של תקופתו.

"לקלף את הבצל סביב אישיות מורכבת כמו זו של ג'ק קול הוא אתגר גדול מאוד עבור ביוגרף," מודה לוין. היא צוללת אל ההיבטים האפלים יותר של חייו, ומתארת כיצד התמודד עם זהותו בעידן שראה בהומוסקסואליות סטייה. עם זאת, לאורך כל הדרך, קול התגלה כדמות של אומץ עבור קהילת ה-להטב"ק, כשהשתמש באמנותו כדי לערער על נורמות חברתיות ולעודד קהלים לאמץ גיוון.

הביוגרפיה של לוין לא מתרחקת מהמורכבויות של אופיו של קול. היא מציירת דיוקן של אדם שהיה גם נדיב וגם פגום עמוקות, יוצר שדחף גבולות בעודו נאבק בשדים הפרטיים שלו. "אני כותבת על ילדותו העגומה של ג'ק קול, שהתאפיינה בהזנחה, ועל הכשלים של שני הוריו," היא מסבירה, ומדגישה את השפעת החינוך שקיבל על חייו ועל עבודתו.

בעודנו חוגגים את תרומותיהם של אמני להטב"ק לאורך ההיסטוריה, סיפורו של ג'ק קול משמש תזכורת לחשיבות ההכרה במי שסללו את הדרך לדורות הבאים. מורשתו היא מורשת של חוסן, יצירתיות, וכוחה של המחול להתעלות מעל מחסומים חברתיים. אז בפעם הבאה שתצפו בסרט של מרילין מונרו, זכרו את האיש שמאחורי הקלעים, שהכוריאוגרפיה שלו הביאה קסם למסך ושסיפור חייו זוכה סוף סוף להכרה הראויה לו.