מועצת המלך תדון בעתירתו של ג'ייסון ג'ונס נגד חוקי האינטימיות החד-מינית של טרינידד

המועצה המלכותית בלונדון צפויה לדון בערעור של ג'ייסון ג'ונס על החוקים של טרינידד וטובגו נגד אינטימיות בין בני אותו מין, מקרה שעשוי להיכנס להיסטוריה המשפטית כאשר בית המשפט יכריע אם הוראות מתקופת הקולוניאליזם עדיין יכולות להגן על החוקים מפני תקיפה חוקתית.

ג'ונס, פעיל זכויות להטב"ק, מבלה 11 שנים במאבק להסרת החוקים, ולדבריו המאמץ עלה לו במשפחה, בחברים וביציבות. פסק הדין, הצפוי בספטמבר, יהיה השלב האחרון במאבק שהחל לאחר שהגיש את אתגרו ב-2015.

במוקד עומדות הוראות בחוק הטרינידדי ששורשיהן ב"חוק הסדום" הבריטי לשעבר, שנחקק רשמית בטרינידד ב-1925 והועבר אל חוק עבירות המין ב-1986. החוקים הוסרו מספר החוקים ב-2018 לאחר ששופט בית המשפט העליון דווינדרה ראמפרסד קבע כי הם פוגעים בזכויותיו החוקתיות של ג'ונס לפרטיות ולשוויון בפני החוק. החלטה זו בוטלה מאוחר יותר בערעור, והשיבה את ההפללה של מין אנאלי בין גברים בהסכמה.

המועצה המלכותית תבחן כעת אם סעיפי חוק השימור, ששמרו על כמה חוקים בריטיים לאחר שטרינידד וטובגו נעשו עצמאיות ב-1962, עדיין חלים. הצוות המשפטי של ג'ונס טוען שלא, משום שחוק עבירות המין מ-1986 לא היה המשך פשוט של החוק הקודם. הוא ביטל את ההוראות הישנות והכניס כללים חדשים וקשוחים יותר, כולל הרחבת האיסור על מין אנאלי גם לנשים.

ג'יימס הולמס, היועץ המשפטי הבכיר של ג'ונס, אמר כי החקיקה מ-1986 שינתה את החוק בדרכים מהותיות. "זו הייתה חקיקה חדשה," אמר. "היא הגדילה את העונשים ושינתה את ההגדרות בדרכים מהותיות. החוקים שנשמרו יצאו מהחלון כשטרינידד הביאה חוקים שונים מהותית שאינם נכללים בסעיף השימור."

בהרכב שידון בערעור יהיו חמישה שופטים, ובהם נשיא בית המשפט העליון היוצא, הלורד ריד.

ג'ונס אמר במאי בפגישה בפרלמנט, שכונסה בידי חברת הפרלמנט בל ריביירו-אדי, כי הקמפיין שלו גבה ממנו מחיר אישי. בדברו לצד עורכי דין ופעילי להטב"ק, ובהם זוכת Love Island לשעבר אמבר רוז גיל, שאביה טרינידדי, הוא אמר: "אני לא שום דבר מיוחד. נשרתי מהקולג'. שרדתי HIV. כל מה שאני הוא גבר הומו מאוד כועס."

הוא גם תיאר את המשמעות הרחבה יותר של המקרה במונחים היסטוריים, ואמר: "חוק הסדום של בריטניה נחקק ב-1533 וסחר העבדים שלה החל ב-1562. העבדות בוטלה ב-1807 אבל אנחנו עדיין נלחמים. אנחנו האנשים היחידים שעדיין מופללים בגלל הזהויות המוגנות שלנו."

ג'ונס אמר כי עזב את טרינידד בשנות ה-80 והתיישב בלונדון, אך האתגר המשפטי שלו החל לאחר מה שתיאר כהבטחות שהופרו לטפל בהומופוביה בפסגת ראשי ממשלות חבר העמים ב-2015. ג'ונתן קופר המנוח, עמית לשעבר של קיר סטארמר, תמך במקרה באמצעות Human Dignity Trust שלו.

תמיכה הגיעה גם משישה ארגוני להטב"ק קריביים, שהגישו חומרי תמיכה בג'ונס. המקרה עורר התנגדות מצד מועצת הכנסיות האוונגליקליות של טרינידד וטובגו.

יש גם תמיכה מוסדית בצדו של ג'ונס: ועדת השוויון להזדמנויות, גוף ממשלתי, הצטרפה למקרה ותומכת בו. ג'ונס הצביע על שרים גאים בממשלת טרינידד, סנאטורית טרנסג'נדרית, אייקונים להטב"ק ואוצרות לאומיים כסימנים למצב רוח ציבורי מורכב יותר. גם ראש הממשלה קמלה פרסאד-ביססאר אמרה בתקופת כהונתה הראשונה כי ת"שים קץ לכל אפליה על בסיס מגדר או נטייה מינית".

הערעור מגיע לאחר שהמועצה המלכותית קבעה בשנה שעברה תקדים נגד אפליה כאשר אישרה שותפויות אזרחיות חד-מיניות באיי קיימן. ארגוני זכויות בירכו על ההחלטה הזו כעל שבירה עם החלטה קודמת בברמודה, שם עורכי דין אמרו שבית המשפט ייחס משקל רב יותר לזכויות הדתיות של הרוב מאשר לאלו של מיעוט מיני.

עבור ג'ונס, המקרה מתקרב לסיומו לאחר קמפיין שכבר השפיע על אקטיביזם מעבר לטרינידד וטובגו. ניצחונו ב-2018 סייע לעורר את מצעד ה-Pride הראשון של טרינידד ועודד אתגרים משפטיים במדינות אחרות, כולל הודו.

הוא אמר כי בכוונתו לסגת מהחזית של הסנגור לאחר פסק הדין ולהתמקד בהכשרת קמפיינרים בעתיד. "אקדיש את עצמי לפיתוח תוכניות להכשרת הדור הבא של ג'ייסון ג'ונסים," אמר. "רוב הפעילים פונים לאקטיביזם מתוך ייאוש, לא מתוך השראה. אני רוצה להעניק השראה."