עסקים של הלהט"ב+ מסייעים להוביל את התאוששותה הכלכלית של בריטניה

גייטסהד, אנגליה (קרן תומסון רויטרס) - להיות יזם מצליח לא תמיד אומר להיות במקום הנכון בזמן הנכון.

פיטר דארנט-פארקס פתח ב-2019 את מרכז העסקים הייעודי הראשון של בריטניה ללהט"ב+, מרכז המדיה פרייד, חודשים לפני ש-COVID-19 הביאה את המדינה ואת כלכלתה לקיפאון כמעט מוחלט.

אבל אף שהמגפה לא הייתה צפויה, המיקום הלא-צפוי של המרכז - במתחם מחסנים ישן באזור מוכּה-עוני בעיר גייטסהד שבצפון-מזרח - נשקל בקפידה.

"יכולנו להיות במשרד נוצץ במנצ'סטר או בבירמינגהם, בתוך סצנת הגייז ... אבל למעשה מצאנו בניין ישן, שיפצנו אותו והנפנו את הדגל הפרוגרסיבי (להט"ב+) וזה יצר השפעה מדהימה," אמר דארנט-פארקס.

כשהממשלה הבריטית מתמקדת בטיפול באי-שוויון אזורי בעוד הכלכלה מתאוששת מן המיתון העמוק של השנה שעברה, אמרו גורמים רשמיים שמרכז המדיה פרייד עשוי לשמש מודל ליוזמות במקומות אחרים במדינה.

"אנחנו נמצאים, לפי הודאת צוות הניהול כאן, באזור מוכּה-עוני מאוד בצפון-מזרח, אבל יש לי תחושה שהם פיזרו קצת קסם בחלק הזה של העולם," אמר איאן אנדרסון, שגריר הלהט"ב העסקי הראשון של בריטניה.

"אם אפשר היה לשכפל את המודל הזה ברחבי המדינה, זה באמת היה יכול להיות נפלא למדי," אמר אנדרסון, שהיה שותף להקמת סוכנות התקשורת Cicero בשנת 2001, ל-Thomson Reuters Foundation במהלך ביקור לאחרונה במרכז העסקים.

עם דגש על תעשיית המדיה, המרכז כולל אולפנים לרדיו ולטלוויזיה, אך גם מאכלס חברות יחסי ציבור וחברות שיווק לצד ארגוני צדקה ובעלי הפאב המקומי. כיום פועלים בו בסך הכול 32 עסקים.

חברות קטנות יכולות להיות מנוע לצמיחה, במיוחד באזורים כמו הצפון-מזרח, שבעבר נשענו על משרות ייצור שנעלמות במהירות, אמר ג'ון אדמס, חבר מועצה בגייטסהד.

"(העניין הוא) שעסקים קטנים מתאגדים יחד, ומספקים סוג של מרחב עשיר בידע, מסוג חדשני, כדי שאנשים יעבדו יחד, ילמדו זה מזה ויוודאו שכולם מפיקים מכך יתרון מסחרי," אמר אדמס.

הפאונד הוורוד

עד לאחרונה, מרכזי להט"ב+ היו מונחי-קהילה, התמקדו בקווי סיוע והציעו תמיכה וביטחון לאנשים לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים.

אבל מגייטסהד ועד אוסטרליה, חל שינוי לכיוון תמיכה בעסקים וביזמים להט"ב+.

ביולי נפתח מרכז הגאווה של ויקטוריה בעיר מלבורן, השנייה בגודלה באוסטרליה, כ"מרכז עבור קבוצות וארגוני LGBTIQ+ כדי לשתף רעיונות ומשאבים", נכתב באתר האינטרנט שלו.

דארנט-פארקס אמר שמחקר שערך הצוות שלו ב-2018 הצביע על כך שבעולם היו אז רק ארבעה מרכזים שהתמקדו באופן ספציפי בעסקי להט"ב+ ובמדיה.

כעת, עם זאת, מתוכננים להיפתח לפחות שניים נוספים בבריטניה במהלך השנה הקרובה בקירקקלדי ובפרת', שניהם בסקוטלנד.

"במקום להשיק מוצר חדש או את העסק שלהם מחדר השינה הפנוי, אנחנו רוצים לתת להם מרחב עסקי ממוקד באמת," אמר סטיוארט דאפי, מייסד ארגון קהילת הלהט"ב+ Pink Saltire, שתומך בשתי היוזמות.

"אז בנוסף לקפה וחדרי ישיבות ומתקנים לקהילה, יהיה לנו גם מרחב יזמות שיסייע לטפח אנשים לתעסוקה או להתחיל לחשוב על היזמות שלהם עצמם," הוסיף דאפי.

בשנות ה-80 וה-90 הופיע מה שנקרא "הפאונד הוורוד" - או כוח הקנייה של קהילת הלהט"ב+ - כאשר השוויון הגובר ללהט"ב+ בבריטניה יצר הזדמנויות שיווק לצרכנים ולחברות.

ב-1984 פרסם העיתון גארדיאן כתבה שכותרתה "Chasing the pink pound", שנחשבת לרוב כשימוש הראשון במונח.

מאז, המשקל הכלכלי של קהילת הלהט"ב+ זוכה להכרה ברחבי העולם.

מחקר מ-2018 שנערך על ידי Kantar Consulting ורשת הלהט"ב+ Hornet העריך שכוח הקנייה של הקהילה בארצות הברית לבדה עמד על טריליון דולר ב-2016 – כמעט זהה לזה של צרכנים אפרו-אמריקאים או היספנים.

ייתכנו גם יתרונות רחבים יותר לעסקים שפונים ללקוחות להט"ב+, אמרה רייצ'ל אליסון, מייסדת Axe & Saw, חברת ייעוץ תקשורת המתמחה בגיוון והכלה.

היא ציינה כדוגמה את קמעונאית הרהיטים איקאה, שהעלתה את הפרסומת הראשונה שבה הופיע זוג גברים הומואים ב-1994.

"למרות הקריאות להחרים את המותג, איקאה הרוויחה פי 10," אמרה אליסון. "(הם) ממוקמים כיום היטב כמותג מכיל ורלוונטי לדורות ולחושבים העתידיים."

מחקר של שתי אוניברסיטאות פיניות, שניתח את הביצועים הפיננסיים של 657 חברות אמריקאיות הנסחרות בבורסה בין 2003 ל-2016, מצא שחברות "ידידותיות ללהט"ב" היו גם רווחיות יותר וגם שוויין היה גבוה יותר.

'דינמי ומכיל'

כך גם ברמה המקומית, לפי ניאם קורקורן, יועצת מדיניות בלשכת המסחר של צפון-מזרח אנגליה, שאמרה שמרכז המדיה פרייד סייע להפוך את גייטסהד ל"מקום דינמי ומכיל יותר לעשות בו עסקים".

חבר המועצה אדמס אמר שמרכזי עסקים – של להט"ב+ או אחרים – היו חיוניים בסיוע למוקדי ייצור לשעבר לעבור לכלכלה מוכוונת שירותים יותר ולהחזיר אנשים מובטלים לטווח ארוך אל כוח העבודה.

"אחד הדברים (שמרכז המדיה פרייד עשה) ... הוא להתאים בין אנשים שמרוחקים במידה מסוימת משוק העבודה לבין ההזדמנויות שנוצרות במרכז," אמר.

במרכז העסקים, שהוא גם בית ל"אולפן סטרימינג" הפופולרי בקרב יוטיוברים, אמר דארנט-פארקס שבריטניה התקדמה מאז הימים שבהם אנשים שאינם להט"ב+ לא היו עובדים בעסק הומואי או קונים בו, מחשש שיחשבו שהם הומואים בעצמם.

"הייתי אומר ש-60% מהשוכרים שלנו הם בעלי ברית (של קהילת הלהט"ב+). הם ראו שזה (מרכז המדיה פרייד) מקום מצוין לעשות בו עסקים. זה מקום בטוח, מקום מהנה; זה מעורר בהם השראה.

"ואם הם יכולים לראות מחזור טוב יותר, אז זה עולם נהדר לחיות בו."