צעירי להטב"ק של אמונה מספרים מחדש את סיפוריהם כדי לעורר השראה באחרים

סברינה הודאק גדלה במשפחה יהודית אורתודוקסית מודרנית, אך רק בגיל 16 באמת אימצה את היהדות, בערך באותו הזמן שבו הבינה שהיא ביסקסואלית.

זה היה זמן מטריד ומבלבל, משום שאותם חונכים דתיים שעזרו לה לחזק את אמונותיה המשיכו לומר שהמיניות שלה תעמוד בסתירה לאמונתה.

“זה היה מאוד מתסכל, כי גם ידעתי שלהרבה אנשים דתיים אחרים יש את האמונה הזו,” אמרה הודאק, כיום סטודנטית בת 19 לפסיכולוגיה באוניברסיטת פלורידה הבינלאומית. ביומנה היא המשיכה לשאול, “אפשר בבקשה פשוט למצוא מישהו כמוני — שרוצה להיות דתי ומסוגל לאמץ את הזהות הקווירית שלו?”

הודאק מצאה את התמיכה שהייתה צריכה כשהצטרפה ל-Beloved Arise, ארגון נוצרי ללא מטרות רווח המוקדש לחגוג ולהעצים צעירי להטב"ק של אמונה. זהו אחד ממספר קבוצות מקוונות שחבריהן משתפים את סיפוריהם במהלך חודש הגאווה כחלק ממסע שמטרתו לעודד אחרים שנודו על ידי קהילות דתיות.

בעדויות וידאו ובכתב, המסר של הצעירים הפעילים לעמיתיהם מגיע גם ברגע מכריע עבור צעירי להטב"ק, כאשר מדינות כמו פלורידה וטקסס מאמצות חקיקה או מדיניות שמבקרים אומרים שמדירה אותם לשוליים.

אני רוצה להראות שהזהויות האלה אינן סתירה, ושצעירים יותר יֵדעו שיש תקווה,” אמרה הודאק, שבנוסף ל-Beloved Arise משתייכת לקבוצה נוספת, Jewish Queer Youth.

החקיקה של פלורידה, שכונתה על ידי המבקרים חוק “אל תגידו גיי”, אוסרת הוראה על נטייה מינית וזהות מגדרית בגן הילדים ועד כיתה ג'. התומכים אומרים שהורים, ולא מורים, צריכים להעלות נושאים אלה עם ילדים; המתנגדים אומרים שהחוק מדמוניזציה של אנשי להטב"ק בכך שהוא מדיר אותם משיעורי הכיתה, ואף הגישו לאחרונה תביעה כדי לחסום אותו.

בינתיים בטקסס, סוכנות הרווחה לילדים של המדינה קיבלה הוראה לחקור דיווחים על טיפול מאשש-מגדר לקטינים כעל התעללות, הנחיה שהמתנגדים אומרים שהיא ראשונה מסוגה מצד מושל כלשהו על רקע מאמצי GOP רחבי היקף להגביל זכויות טרנסג'נדרים.

“טקסס היא בהחלט אחת מנקודות החמות נגד זכויות להטב"ק … וזה בהחלט היה ממש קשה, במיוחד בהתחשב בכך שהאמונה שלי יכולה להיות דומה גם היא — לא הכי מקבלת,” אמר רוסוול גריי, בן 16 משֶׁרְמַן, טקסס, שמזדהה כקווירי ולא-בינארי וגדל בכנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים.

הדת שמרכזה ביוטה, הידועה גם ככנסייה המורמונית, ניסתה בעשור האחרון בערך ליצור סביבה מסבירת פנים יותר לחברי להטב"ק. ובכל זאת, כמה מעמדות הכנסייה נשארים מכאיבים עבור רבים מחברי להטב"ק, כגון ההוראה שלפיה אף שלהיות גיי אינו חטא, קיום מערכות יחסים חד-מיניות מנוגד למצוות האל.

“זה באמת קשה לא לפעול לפי מי שאני ולא להיות מי שאני,” אמר גריי.

לאחרונה הוא נבחר לשמש שגריר נוער של Beloved Arise ושיתף את סיפורו כחלק מהקמפיין באמצעות ראיונות ורשתות חברתיות, בתקווה לעורר השראה אצל צעירים קווירים אחרים של אמונה ולהזכיר לדתות הדוחות אותם שעליהן להיות מקבלות יותר.

“הכנסייה המקורית שישוע יצר על פני האדמה הייתה ממש מגוונת. הוא לימד עובדות מין והוא לימד אנשים עם מוגבלויות, כל אחד וכל אחת,” אמר גריי, שהוא גם חבר ב-Rainbow Connection, קבוצה המתמקדת בצעירים קווירים באמונתו.

בכל רחבי ארה״ב, הנסיבות משתנות מאוד עבור צעירי להטב"ק המבקשים מעורבות דתית.

כמה מהזרמים הנוצריים הגדולים, בהם הכנסייה הקתולית ו-Southern Baptist Convention, מגנים איחודים חד-מיניים ואומרים שכל פעילות מינית מחוץ לנישואין בין גבר ואישה היא חטא. אך אלפי בתי תפילה, כולל כנסיות פרוטסטנטיות מיינסטרים רבות ובתי כנסת, נוקטים מדיניות מכלילה כלפי להטב"ק.

אחרת שסיפרה את סיפורה בפומבי היא לילי קליפורד בת ה-21, גם היא שגרירת נוער של Beloved Arise, שגדלה כדרומית-בפטיסטית במיזורי במה שהיא כינתה סביבה “פונדמנטליסטית מאוד, הומופובית מאוד”, שבה שמעה לעיתים קרובות שאנשים גיי יגיעו לגיהינום.

בשנה שעברה קליפורד, שמזדהה כפנסקסואלית, יצאה מהארון בעת שלמדה באוניברסיטת Multnomah בפורטלנד, אורגון, והקימה מועדון בקמפוס עם צעירים קווירים אחרים של אמונה. המפגשים פרטיים משום שהם חוששים מנקמה מצד סטודנטים אחרים במכללה הנוצרית.

“אם כולם אומרים לך שאלוהים שונא אותך ושאתה הולך לגיהינום והמשפחה שלך התנערה ממך, או שאתה מפוטר ממשרה דתית ... זה גורם להרבה דיכאון ואתה מרגיש מבודד,” אמרה קליפורד. “אז רק אדם אחד שאומר לך שאלוהים כן אוהב אותך ... ומקשיב לך, יכול לעשות את כל ההבדל.”

כריסטין ונהר, 22, גדלה בצפון וירג'יניה והשתתפה בכנסייה פרסביטריאנית עם משפחתה עד שיצאה מהארון כגיי ב-2019, במהלך הלימודים בקולג'. בילדותה מעולם לא הטילה ספק בתורת הכנסייה שלה שלפיה הומוסקסואליות היא חטא, אמרה.

“ברגע שהבנתי שאני גיי, שתי זהויות ליבה — המיניות שלי והאמונה שלי — הרגישו כאילו הן בעימות עמוק. הרגשתי שאני חייבת לבחור באחת או באחרת,” אמרה בדוא״ל. “אבל לא יכולתי; שתיהן היו טבועות עמוק מדי במי שאני.”

התוצאה הייתה תחושות של אשמה, בושה ודיסוננס קוגניטיבי שנדרשו שנים כדי להתגבר עליהן באמצעות תפילה, טיפול והכוונה ממנטורים שעזרו לה להשלים עם הקוויריות שלה. היא אינה מעורבת בקמפיין המודעות, אך דיברה עם סוכנות הידיעות Associated Press מתוך מטרה דומה לעורר השראה באחרים.

“לראות מישהו במערכת יחסים קווירית שמחה, בריאה ומכבדת-אלוהים עשוי לעזור להקל את הבושה הזו אצל מי שצופה,” אמרה ונהר. “באופן דומה, אנשים קווירים שאינם נוצרים אולי יוכלו לחוות חוויה חיובית יותר של הנצרות.”