TL;DR
- דיטו ואן רייגרסברג, הידוע בשם מרתה גרהאם קראקר, נפטר בגיל 53.
- הוא היה פרפורמר דראג אהוב בפילדלפיה.
- המופעים של מרתה שילבו מוזיקה, הומור ועומק רגשי.
- מורשתו של ואן רייגרסברג עיצבה מחדש את סצנת הדראג בפילי.
- הותיר אחריו את בעלו, מתיו נינן.
פילדלפיה מזועזעת מאובדן אחד מאמני הדראג האהובים ביותר שלה, דיטו ואן רייגרסברג, שכבש את הבמה בתור מרתה גרהאם קראקר האיקונית. הפרפורמר, השחקן ויוצר התיאטרון נפטר ב-1 ביוני 2026, לאחר מאבק אמיץ בלוקמיה שהחל ב-2022. מוקף במשפחה, בחברים ובמוזיקה שהגדירה את חייו, דיטו עזב את העולם הזה, אך לא לפני שהטביע חותם בל יימחה בלבבות רבים.
ויקטור פיורילו, הפסנתרן הוותיק של ואן רייגרסברג, שיתף את החדשות קורעות הלב בפייסבוק, ואמר: "אני הרוס לחלוטין לספר לכם שחברי המתוק, הנדיב והמוכשר ביותר, דיטו ואן רייגרסברג, הידוע גם כמונתה גרהאם קראקר, לקח את הקידה האחרונה שלו — או שמא קירטסי?" התחושה הזו משקפת את רגשותיהם של אינספור מעריצים שאהבו את מלכת הדראג המתנשאת והשעירה ביותר בעולם.

בוגר גאה של קולג' סוורת'מור, דיטו היה ממייסדי להקת Pig Iron Theatre Company של פילדלפיה, שם הקסים קהלים כמעט בכל הפקה מאז הקמתה ב-1995. הופעותיו ביצירות זוכות פרס אובי כמו Hell Meets Henry Halfway ו-Chekhov Lizardbrain הציגו את כישרונו העצום זמן רב לפני שחבש את הפאה והעקבים של מרתה גרהאם קראקר.
מאז הופעת הבכורה שלה ב-2005, מרתה גרהאם קראקר הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי הלילה של פילדלפיה, ונודעה במופעי הקברט חוצי-הז'אנרים שלה שיכלו לזגזג מג'ודי גרלנד ועד בלאק סאבאת' במופע אחד. בליווי להקה מלאה, המופעים החודשיים של מרתה ב-L’Etage הפכו לתופעה שנמכרה עד אפס מקום, ומשך מעריצים מסורים כמהרו לא רק למוזיקה, אלא גם לספונטניות ולעושר הרגשי שדיטו הטמיע בכל מופע.
בראיון מ-2025 עם מגזין פילדלפיה, דיטו הרהר בקסמה של מרתה: "אה, אלוהים, אין לי מושג. אולי זה שילוב של כמה דברים שמתחברים יחד. אם אתם פשוט אנשים שאוהבים מוזיקה, בתקווה שחלק המוזיקה של המופע מספק אתכם. ואולי יש תחושה שכל דבר יכול לקרות, וזה מרגש ומשחרר באופן מוזר." מטרתו הייתה פשוטה אך עמוקה: לקחת את הקהל למסע פרוע ולהשאיר אותו עם לחיים כואבות מצחוק.
כמרתה גרהאם קראקר, דיטו הרחיב את גבולות מה שדראג יכול לגלם בפילדלפיה: תיאטרלי, ספרותי, אבסורדי ומוזיקלי לעומק. הוא לא היה רק פרפורמר; הוא היה כוח טבע, ששלט בחדר הן בהומור והן בשירים מלאי לב. לאחר האבחנה בלוקמיה, הוא נסוג מהבמה, אך חזרתו הייתה עדות לחוסן שלו. הוא אמר: "צריך ליצור מערכת יחסים עם הרעיון שלא תמיד תהיה כאן. לומדים הרבה על כמה הזמן יקר." נקודת המבט הזו רק העמיקה את הקשר שהיה לו עם הקהל שלו.
עבור קהילת הלהט"ב בפילדלפיה, דיטו ואן רייגרסברג היה יותר מאשר פרפורמר; הוא היה מגדלור של יצירתיות ושמחה. הדמות שלו, מרתה, יצרה עולם תוסס מלא במוזיקה, הומור ולב. בעודנו מתאבלים על מותו, אנו חוגגים את המורשת שהוא משאיר אחריו — מורשת שתמשיך לעורר השראה בדורות הבאים של אמני דראג.
במקום פרחים, משפחתו של דיטו הקימה כתובת אימייל, lovefordito@pigiron.org, שבה מעריצים וחברים יכולים לשלוח זיכרונות, שירים, יצירות אמנות, תמונות, סרטונים והודעות כדי לכבד את זכרו. פילדלפיה לעולם לא תהיה אותו דבר בלעדיו, אך רוחו ללא ספק תמשיך לחיות בלבבותיהם של אלה שאהבו אותו.







תגובות (0)
הצטרפו לשיחה