בקצרה
- לאנדי ברנהאם יש היסטוריה ארוכה של ברית עם קהילת הלהט״ב.
- הוא התנגד לסעיף 28 ותמך בנישואים שוויוניים.
- ברנהאם התמודד עם מתחים משפחתיים סביב עמדתו הפרו-להט״בית.
- הוא מינה יועץ להט״ב והשיק פאנל לשוויון.
- ברנהאם הגן בפומבי על זכויות טרנס וגינה טיפול המרה.
מיד לאחר שובו החגיגי לווסטמינסטר בעקבות ניצחונו בבחירות המשנה ב-Makerfield, אנדי ברנהאם שוב נמצא באור הזרקורים, והפעם הכול סובב סביב מחויבותו הבלתי מתפשרת לזכויות להט״ב. לעיתים קרובות מכנים אותו “מלך הצפון”, ולשעבר שר הבריאות וראש עיריית מנצ׳סטר רבתי, שבמשך עשרות שנים בנה לעצמו מוניטין של פוליטיקאי ליברלי-חברתי שלא רק מדבר על שוויון אלא גם פועל למענו.
בניגוד לאנשי ציבור רבים שהברית שלהם נראית כאילו פרחה רק כשהרוחות של דעת הקהל השתנו, ההוכחות לתמיכתו של ברנהאם בלהט״ב+ מתחילות כבר בשנות ה-80. הוא היה בחזית, וצעד נגד חקיקת סעיף 28 הידועה לשמצה של מרגרט תאצ׳ר, שאסרה את “קידום” ההומוסקסואליות בבתי הספר. האקטיביזם המוקדם הזה סייע לעצב את תפיסתו הפוליטית, ובהמשך הוא הצביע לביטול החוק הדרקוני הזה, ובכך תרם למעשה לפירוק אחד מחוקי החקיקה האנטי-להט״ביים ביותר בהיסטוריה הבריטית המודרנית.
הרקורד הפרו-להט״בי של ברנהאם לא מסתיים בכך. הוא הצביע בעד חוק השותפות האזרחית, שהעניק לזוגות חד-מיניים הכרה משפטית לראשונה, ותמך בתקנות שאסרו אפליה על בסיס נטייה מינית במתן סחורות ושירותים. הוא אף קידם הרחבת זכויות ה-IVF לזוגות לסביות, והוכיח שמחויבותו לשוויון אינה מכירה בגבולות.
כמובן, עמידה למען זכויות להט״ב לא תמיד הייתה קלה לברנהאם. הוא הודה בגלוי כי הפעילות שלו גרמה למתחים בתוך משפחתו הקתולית. אך במקום לסגת, הוא קרא באומץ לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 ולכנסייה הקתולית להתאים את גישתם להומוסקסואליות ולמערכות יחסים חד-מיניות לעידן המודרני. לזה אנחנו קוראים אומץ!
בצעד משמעותי, ברנהאם הצביע בעד חוק הנישואים (זוגות מאותו מין), ובכך סייע להכשיר נישואים שוויוניים באנגליה ובוויילס. במהלך קמפיין ההנהגה שלו במפלגת הלייבור, הוא הצהיר בגאווה: “הצבעתי בעד הכול”, והציג את מחויבותו הבלתי מעורערת לזכויות להט״ב.
כאשר מבקרים שאלו אם הוא היה קולני מספיק בנושאי להט״ב במהלך קמפיין ההנהגה שלו, המועמד לשעבר של הלייבור לפרלמנט, קווין מקקיבר, יצא להגנתו, וטען שלברנהאם “אין על מה להשיב” והדגיש את שיא ההצבעות המרשים שלו.
ברנהאם לא הסתפק בהצבעה בלבד; הוא נקט פעולה כשהתמנה את לורד-ראש העיר לשעבר של מנצ׳סטר, קארל אוסטין-בהאן, ליועץ הלהט״ב+ שלו, שלדעת רבים היה התפקיד הראשון מסוגו המוצמד לראש עיר מטרופוליני. אוסטין-בהאן, שפוטר מה-RAF פשוט משום שהיה הומו, היה בעל ברית מרכזי בממשל של ברנהאם, שהשיק את פאנל השוויון להט״ב+ של מנצ׳סטר רבתי, והתחייב להתמודד עם אי-השוויון הפוגע בתושבים לסביות, הומואים, בי וטרנס.
בנוסף, ברנהאם תמך ברפורמה בחוק ההכרה במגדר, וקידם הליך פשוט יותר עבור אנשים טרנס להשיג הכרה משפטית. הוא נפגש עם נציגי LGB Alliance בנוגע לרפורמות מוצעות, מהלך שעורר ביקורת מצד כמה קבוצות להט״ב+. עם זאת, לשכתו הבהירה מאוחר יותר כי תמיכתו של ברנהאם בקהילת הטרנס הייתה עקבית ובלתי מתפשרת לאורך השנים.
בעמדה נועזת, ברנהאם הגן בפומבי על הכללת טרנס, וטען כי יש לאפשר לנשים טרנס להשתמש בשירותי הנשים, תוך שהוא דוחה ניסיונות להפוך את הסוגיה הקריטית הזו למלחמת תרבות מפלגת. דבריו עוררו גם תגובת נגד מצד פעילים בעלי עמדות ביקורתיות כלפי מגדר וגם מחיאות כפיים מצד פעילי להט״ב+, והוכיחו שעמידה על מה שנכון באה לעיתים קרובות עם מנה נכבדה של מחלוקת.
ברנהאם גם התחייב לתמיכתה של מנצ׳סטר רבתי בהפסקת טיפול ההמרה לכלל אנשי הלהט״ב+, ותמך במאמצים לאסור את הפרקטיקה הנתעבת הזו. ברגע עוצמתי, הוא התנצל רשמית על האפליה ההיסטורית נגד אנשי להט״ב מצד משטרת מנצ׳סטר רבתי, ותיאר את היחס לאנשים הומואים וטרנס כ“מביש”.
בעולם שבו פוליטיקאים רבים משלמים מס שפתיים לזכויות להט״ב, אנדי ברנהאם בולט כבעל ברית אמיתי. המחויבות שלו אינה עניין עונתי; מדובר במסירות לכל החיים לשוויון שנמשכת כמעט ארבעה עשורים, לעיתים עוד לפני שהיה אופנתי בכלל לעשות זאת. אז בעוד אחרים אולי מופיעים רק ל-Pride ביוני, ברנהאם נלחם את המאבק הטוב הרבה לפני שזה היה טרנדי. זה בדיוק סוג של בעל ברית שכולנו יכולים לעמוד מאחוריו!







תגובות (0)
הצטרפו לשיחה