מועצת המלך דנה בערעורו של ג'ייסון ג'ונס על חוק האנטי-להט״בי של טרינידד וטובגו

כמה מן השופטים הבולטים ביותר בממלכה המאוחדת החלו לדון בערעור שעשוי לקבוע האם בתי המשפט של טרינידד וטובגו הורשו להחזיר לתוקף חוק מתקופת המושבה המפליל יחסי מין בהסכמה בין גברים.

המקרה מתמקד ב״חוק מעשי הסדום״ של המדינה, הידוע גם כ״חוק הסדום״ שלה. החוק, שנחקק ב-1925 ובהמשך עוגן בחוק עבירות המין של טרינידד וטובגו מ-1986, הופך מין אנאלי בין גברים בהסכמה לעבירה פלילית.

ב-2017 ערער פעיל זכויות ה-להטב"ק מטרינידד ג׳ייסון ג׳ונס על החוק. בית משפט גבוה קבע ב-2018 שהוא מפר את זכויותיו החוקתיות לפרטיות ולשוויון. בשנה שעברה בוטלה ההחלטה בידי בית משפט לערעורים לאחר שהתובע הכללי של המדינה התערב.

הערעור של ג׳ונס מונח כעת בפני הוועדה השיפוטית של המועצה המלכותית בלונדון, או JCPC, המשמשת כבית המשפט העליון לערעורים עבור הטריטוריות שמעבר לים של בריטניה, התלויות בכתר וכמה מדינות עצמאיות בחבר העמים. אותם שופטים מכהנים גם בבית המשפט העליון של בריטניה.

פעילים ברחבי הקריביים עוקבים מקרוב אחר המקרה, והחלטה צפויה בתוך שלושה עד שישה חודשים.

הדיון מתקיים על רקע אזורי רחב יותר. איי בהאמה ביטלו את הפללת ההומוסקסואליות ב-1991, וב-2001 ממשלת בריטניה ביטלה חוקים דומים באנגווילה, באיי הבתולה הבריטיים, באיי קיימן, במונסראט ובאיי טרקס וקייקוס. מאז, שופטים פסלו חוקים דומים בברבדוס, בדומיניקה, בסנט לוסיה ובאנטיגואה וברבודה. מין אנאלי נותר עבירה פלילית בגיאנה, גרנדה, ג׳מייקה, טרינידד וטובגו ובסנט וינסנט והגרנדינים.

ממשלת טרינידד מתנגדת לג׳ונס. ביום שלישי אמרה ראש הממשלה קמלה פרסד-ביססאר כי התוצאה עשויה להשפיע מעבר לחוק הסדום עצמו ולגעת ב״סעיפי שימור״ אחרים — הוראות שעברו בירושה מן התקופה הקולוניאלית ומשמרות חוקים קיימים לאחר העצמאות.

״פסק הדין הזה יהיה החלטה עמוקה מאוד, לא רק שתשפיע על חוקי הסדום אלא על כל סוגיית סעיף השימור,״ אמרה ל-Guardian בראיון בפסגת מנהיגי הקריביים בסנט לוסיה. ״יש לנו הרבה חוקים קולוניאליים שנשמרו, ולכן זה ייתן לנו הנחיה אילו מהם נשמור ואילו לא נשמור.״

דרל אלהאר, שר בלשכת ראש הממשלה ואחד מעורכי דינה של פרסד-ביססאר, כינה את הדיון ״תרגול טוב מאוד״. לדבריו, מבית המשפט מתבקשת בחינה של סוגיה שחורגת מן החוק עצמו.

״אנחנו רוצים לקבל את עמדת בית המשפט כי הסוגיה היא יותר מחוקי הסדום; הסוגיה קשורה למה שנקרא סעיף השימור, שהוא מאפיין של כל החוקה שלנו בקריביים דוברי האנגלית,״ אמר.

אלהאר אמר שסעיפים אלה נועדו ״לשמר חוקים קיימים בעת העצמאות, כדי שלא יהיה פירוק גורף של אותם חוקים לאור הוראות זכויות האדם״.

ג׳ונס, בן 61, אמר כי המקרה לא היה צריך להגיע לבית המשפט הבריטי. לדבריו, המדינה והפרלמנט יכלו לסיים את המחלוקת בכל שלב בעשור האחרון באמצעות ביטול החוקים עצמם.

״הם בזבזו מיליוני דולרי מסים בניסיון להיאבק בי,״ אמר.

לדבריו, החוק ״מדה-הומניזציה של אנשי להטב"ק״ ו״הופך אותנו גם לפושע וגם לקורבן בו-זמנית״. לפי החוק, אדם עלול להישלח לכלא עד חמש שנים על אינטימיות בהסכמה בין בני אותו המין.

ג׳ונס הוסיף שהוא בטוח בצדקתו. ״המועצה המלכותית לעולם לא תאשרר חוק בריטי הומופובי בן 500 שנה הסותר את זכויות הפרט. לא ב-2026,״ אמר. ״אני יודע שאני בצד הנכון של ההיסטוריה.״

ליאו ורדקאר, לשעבר ראש ממשלת אירלנד וחבר גלובלי בתחום ה-LGBTQI וזכויות האדם באוניברסיטת הרווארד, אמר בראיון כי חמש המדינות היחידות ביבשת אמריקה שעדיין אוסרות הומוסקסואליות היו בעבר תחת שלטון בריטי. הוא הצביע על האירוניה שחוקים מתקופת המושבה, שבוטלו בבריטניה לפני זמן רב, נותרו בתוקף במושבות לשעבר.

במאמר עבור הרווארד בשבוע שעבר כתב ורדקאר: ״מקנדה בצפון ועד צ׳ילה בדרום, ההומוסקסואליות הוצאה מהפללה כבר לפני זמן רב ב-35 המדינות המרכיבות את אמריקה״, למעט ג׳מייקה, גיאנה, סנט וינסנט והגרנדינים, טרינידד וטובגו וגרנדה. ״כולן דוברות אנגלית ולשעבר חלק מן האימפריה הבריטית. זה לא צירוף מקרים.״

ורדקאר ציין גם כי השופטים הדנים בתיק השבוע יעשו זאת בידיעה ש״זכויות אדם וחירויות, כולל הזכות לפרטיות ולשליטה במה שקורה לגופו של אדם עצמו ובחדר השינה שלו,״ מעוגנות בחוק הבריטי.